Homeהיום לפני

שני פנים /// ג'וני מיטשל חוגגת יום הולדת 80

במקום לסכם את כל הקריירה ארוכת השנים של ג'וני מיטשל, שחוגגת השבוע 80 שנים, ירון ברוידא החליט לחגוג לה בקטן, בהתאם לאופייה הצנוע, עם כמה אסוציאציות על שיר אחד אהוב ומרגש במיוחד

ג'וני מיטשל חוגגת היום 80 סתווים על פני האדמה. ובתקופה כמו זו שאנחנו חווים עכשיו – גם ידיעה כזו היא סוג של נחמה. מלכת הפולק, ילדת הפרחים, הכותבת המחוננת והמוזיקאית בחסד עליון, בעלת קול המלאכים ופריטת הציפורים, שהשפיעה על דורות של יוצרים ויוצרות, חוגגת יומולדת עגול ומכובד. ובניגוד לאמנים רבים שצמחו באותה תקופה, היא עדיין פה איתנו, בריאה ושלמה – ואפילו עוד לא צייצה נגד ישראל (נכון לרגע כתיבת שורות אלה) אז היי, עוד מותר לאהוב אותה!

קשה לסכם קריירה כה ארוכת שנים, מגוונת ומשפיעה כמו של היוצרת הקנדית האהובה. אז במקום להתפזר, החלטתי לחגוג לה בקטן, עם כמה אסוציאציות / וריאציות על שיר אחד אהוב במיוחד – מהשירים המרגשים ביותר שנכתבו אי פעם: Both Sides Now. זהו שיר נדיר ביופיו, ומדויק באמת הפשוטה שהוא מזקק בתוכו, אותה אפשר לסכם במילה אחת: פרספקטיבה. בהגשה הכי אישית, ישירה ומינימליסטית, ג'וני מיטשל שרה על האופן בו ניתן להסתכל על כל דבר בכמה דרכים – בין אם אלו העננים בשמיים, אהבה, או החיים עצמם – כשהמסקנה הסופית היא כמובן שלאף אחד אין מושג על כלום. וואלה, צודקת; או כפי שהראפר קיו-טיפ היטיב לנסח בשירה של ג'נט ג'קסון (שמסמפל שיר אחר של מיטשל): Joni Mitchell Never Lies. אין ספק שהתובנה הזאת רלוונטית מאוד לתקופה הקשה שעוברת עלינו כרגע, ויש בה משהו מצמית ומעודד כאחד. בואו נלך על הצד המעודד.

אז הנה חמש דרכים נחמדות לחוות את השיר הנצחי הזה:

1. למען הפרוטוקול, נתחיל מהגרסה הראשונה של השיר – שהיא בכלל לא של ג'וני מיטשל. זמרת הפולק ג'ודי קולינס הוציאה אותו באלבומה המצליח Wildflowers כבר בשנת 1967. ישנם תיעודים של ג'וני מיטשל מופיעה איתו בלייב עוד לפני כן, אך זוהי גרסת האולפן הרשמית המוקלטת הראשונה שיצאה לעולם. בואו נגיד שהיא חביבה, אבל היא לא ג'וני מיטשל בשום צורה. העיבוד די צ'יזי ומוגזם, ההגשה מתקתקה ומנופחת, כמעט "מחזמרית" באופייה, והרבה פחות הולמת את האווירה האינטימית של הטקסט. גם מיטשל עצמה לא ממש סימפטה את הביצוע, מה שפעל לטובת כולנו כי היא מיד אצה רצה להקליט גרסה משלה, והיא שהפכה לשיר האלמותי שכולנו מכירים. לכן, המלצתי היא לרפרף על הביצוע הזה בנימוס, ולעבור מיד לסעיף הבא.

2. הביצוע המפורסם והאלמותי של מיטשל עצמה, מתוך האלבום Clouds שיצא ב-1969, על סף תום עידן התמימות של הסיקסטיז. כראוי, השיר הפך לאחד משיריה המפורסמים, המצוטטים והאהובים ביותר בכל הזמנים. כידוע, כיום ג'וני מיטשל לא נמצאת בספוטיפיי – וזה סיפור מעניין בפני עצמו ששווה רגע להזכיר: מיטשל הוציאה את רוב הרפרטואר שלה מספוטיפיי כאקט של מחאה (ביחד עם ניל יאנג ועוד מספר אמנים) על כך שהפלטפורמה לקחה חסות על הפודקסט הידוע לשמצה של ג'ו רוגן, שלטענת רבים הפיץ מידע שקרי ומסוכן בתקופת הקורונה. מאז לא ניתן למצוא את שיריה בספוטיפיי, אבל דווקא השיר שלשמו התכנסנו קיים שם, באיזה אוסף אקוסטי של אמנים שונים. שתדעו. בכל מקרה, הנה הוא במלוא הדרו גם ביוטיוב:

3. לפני שנתיים, באופן מפתיע לחלוטין שטלטל את הוליווד, זכה בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר סרט קטן בשם "CODA", שכלל לא יצא לבתי הקולנוע, אלא היה זמין לצפייה בלעדית באפל טי.וי, ולמעשה הפך לסרט הסטרימינג הראשון שזכה בפרס הנחשק. "קודה" הוא רימייק אמריקאי לסרט הצרפתי המצליח "משפחת בלייה", והוא מספר על נערה שומעת שגדלה במשפחה של חרשים, וחולמת להיות זמרת, תוך כדי מאמציה לתפקד ולעזור למשפחתה קשת היום. הסרט כולו הוא מעין "פיל-גוד מובי" חביב ושובה לב, ובהחלט שווה צפייה אסקפיסטית. אך סצנת השיא שלו, היא כבר משהו שיסחוט דמעות גם מהציניקנים הגדולים שבקרבנו (ואני ביניהם). גיבורת הסרט ניגשת לאודישן זמרה, ומבצעת על הבמה את Both Sides Now. כשהוריה נכנסים לאולם האודישנים על מנת לצפות בה שרה (סוג של מיני ספויילר מכאן למחמירים) – היא מתרגמת בלייב את השיר לשפת הסימנים בידיה, כדי שהוריה גם יצליחו ליהנות מהשיר שהם לא מסוגלים לשמוע באוזניהם. כל פעם שאני צופה בקטע הזה אני שלולית, אבל זה יותר בזכות השיר ופחות בזכות הסצנה עצמה אז אל תשפטו אותי. אם יש משהו שהסצנה הזאת מדגישה, זה את עוצמת הטקסט הנוגע של מיטשל, שיכול לעבוד גם ללא מוזיקה. ואולי גם שמוזיקה יכולה לגעת ברבדים הפנימיים שמעבר לשמיעה הפיזית – כשאתה מתבונן באדם אחר שמחובר למוזיקה עד נימי נפשו, אתה לא יכול שלא להתחבר גם בעצמך.

4. קופצים שנה קדימה: ב-24 ביולי 2022, אחרי 20 שנה שבהן ג'וני לא הופיעה על במה, ושבע שנים אחרי שאירוע מוחי שיבש את קולה ותנועתה, ואילץ אותה להוריד פרופיל תקשורתי למשך מספר שנים, היא הפתיעה את מבקרי פסטיבל הפולק של ניופורט ברוד איילנד, ושבה אל הבמה לרגע קסום אחד שבו המיסה את לבבות הקהל, הפעם עם קול נמוך, עמוק ומחוספס – שונה לגמרי מאיך שנשמע לפני כן – אך עדיין מדהים. הביצוע שלה על אותה במה לשיר Both Sides Now (עם קצת עזרה מברנדי קרלייל שיושבת לצידה ולא מאמינה לגודל המעמד שזכתה לו) הפך לויראלי בן רגע והגיע למיליוני צופים ברחבי העולם, ובהמשך גם הפך לאלבום לייב שלם מאותו פסטיבל שמומלץ להאזין לו (לא בספוטיפיי כמובן). אפשר לראות שגם ג'וני עצמה מתרגשת, מעצם האפשרות לשיר שוב מול אנשים, ומכך שדורות חדשים וצעירים של קהל מרעיפים עליה כזאת אהבה. בתום השיר, ברנדי קרלייל שואלת את הקהל בפליאה אמיתית: "האם העולם נעצר עכשיו? האם כל מה שרע בעולם נעלם?" וזו בהחלט התחושה שאפשר לאחוז בה לרגע קטן אחרי ששומעים את הביצוע הזה. הלוואי וככה היו עובדים החיים באמת.

5. לסיום, אני רוצה לשתף פה את התרגום המקסים לעברית של העמוד המעולה "אחד תרגום" (מיד לעקוב אחריו!) שנוהג לתרגם שירים פופולריים לעברית, אך בצורה מרשימה על אמת: הוא לא מוותר לרגע על הזרימה המקורית של השיר. כלומר, אתם יכולים לשיר את הטקסט המתורגם ממש על הלחן המקורי, וזה יישב בול ויישמע טבעי, עם שימוש יצירתי במגבלות השפה, עם חריזה מדויקת, ומבלי לסטות מכוונת המשוררת. כאן הוא הפך את "Both Sides" ל"שני פנים" ועשה מזה מטעמים:

נְהַר שְׂעַר שֶׁל מַלְאָכִים
טִירוֹת גְּלִידָה, צְרִיחִים פּוֹרְחִים
צוּקֵי נוֹצוֹת שֶׁנִּמְתָּחִים
הָיוּ בַּעֲנָנִים
כָּעֵת, חַמָּה הֵם מַסְתִּירִים
גְּשָׁמִים וְשֶׁלֶג מַמְטִירִים
הֶחֱמַצְתִּי דֵּי הַרְבֵּה דְּבָרִים
בִּגְלַל הָעֲנָנִים

הִבַּטְתִּי בָּם מִשְּׁנֵי פָּנִים
מֵעַל, מִתַּחַת, כְּבָר שָׁנִים
מִקְסַם עָנָן אֶזְכֹּר, אֲבָל
אֲנ'לֹא מְבִינָה עָנָן, בִּכְלָל

סַהַר, יַעַר, סְחַרְחָרָה
לִבֵּךְ רוֹקֵד, נַפְשֵׁךְ עֵרָה
כְּמוֹ נְסִיכָה בְּתוֹךְ טִירָה
רָאִיתִי אַהֲבָה
כָּעֵת, נִמְצֵאת עַל עוֹד בָּמָה
עוֹזֶבֶת, כְּשֶׁנַּפְשָׁם הוֹמָה
וְאִם נִקְשַׁרְתְּ, קְחִי נְשִׁימָה
הַרְחִיקִי אַכְזָבָה

הִבַּטְתִּי בָּהּ מִשְּׁנֵי פָּנִים
לָתֵת, לָקַחַת, כְּבָר שָׁנִים
הָאַהֲבָה קְסוּמָה, אֲבָל
אֲנ'לֹא מְבִינָה אוֹתָהּ, בִּכְלָל

בֶּכִי, לֶחִי רְטוּבָה
לִקְרֹא בְּקוֹל, "זוֹ אַהֲבָה"
וַחֲלוֹמוֹת מְלֵאֵי תִּקְוָה
הִבַּטְתִּי בַּחַיִּים
אַךְ מִי שֶׁפַּעַם הָיוּ אַחִים
"נִרְאֶה שֶׁהִשְׁתַּנֵּית", מוֹחִים
קְצָת מַפְסִידִים, קְצָת מַרְוִיחִים
כְּשֶׁכָּל יוֹם חַיִּים

הִבַּטְתִּי בָּם מִשְּׁנֵי פָּנִים
פְּסָגוֹת וָפַחַת, כְּבָר שָׁנִים
מִקְסַם חַיִּים אֶזְכֹּר, אֲבָל
אֲנ'לֹא מְבִינָה אוֹתָם, בִּכְלָל
הִבַּטְתִּי בָּם מִשְּׁנֵי פָּנִים
מֵעַל, מִתַּחַת, כְּבָר שָׁנִים
מִקְסַם חַיִּים אֶזְכֹּר, אֲבָל
אֲנ'לֹא מְבִינָה אוֹתָם, בִּכְלָל

גם אני לא מבין את החיים, בכלל. אבל מנחם לדעת שיש מוזיקה שבזכותה אני לא מרגיש לבד בזה. יום הולדת שמח לאחת המוזיקאיות המדהימות שדרכו על הפלנטה, מי ייתן ותזכי לעוד שנים רבות ובריאות, כמו שאנחנו זכינו בך.

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0