בלילה קר של מלנכוליה טינאייג'רית טיפוסית אי שם בכיתה יב', נתקלתי באלבום Moon Pix של קאט פאוור. עד השניות הראשונות של שיר הפתיחה המושלם American Flag לא ידעתי שהאלבום הזה הוא כל מה שאצטרך כשאתקל במצב דומה.
"My friend"
היא שרה על רקע לופ תופים הפוך ובאותו הרגע גם אני נהיה חבר שלה.
"Sits at the drum"
תופים אקוסטיים מצטרפים. שורות כמו אלה מזקקות בעיניי את מהות האלבום הזה. שירים בעלי מבנה חופשי, שעליהם היא שרה מנטרות וטקסטים מיידיים וחשופים שנועדו להמחיש את תהליך כתיבתם ואת חוסר השקט שאפף את הכותבת במהלך יצירתם.
קאט פאוור, הלוא הוא שם הבמה של המוזיקאית צ'אן מרשל, כתבה את רוב שירי האלבום לאחר חלום בלהות זוועתי שממנו התעוררה בזמן שגרה בחווה בדרום קרולינה יחד עם בן זוגה דאז, המוזיקאי ביל קלהאן. מרשל סיפרה שלפני התקרית שקלה לפרוש מעולם המוזיקה לחלוטין. כשהתעוררה מהסיוט הדבר הראשון שעשתה היה לרוץ בבהלה ממיטתה, וכדי להסיח את דעתה מהחרדה, היא תפסה גיטרה ומכשיר הקלטה והקליטה במשך שעה את כל שעלה על רוחה. בין היתר, היא הקליטה גם שירים שלעתיד ירכיבו את מה שבעיני רבים הוא האלבום הטוב והשלם ביותר שלה. זמן קצר לאחר המקרה היא כבר טסה לאוסטרליה על מנת להקליט את האלבום יחד עם חברי להקת Dirty Three, מיק טרנר וג'ים וויט.
השילוב של קאט פאוור עם הלהקה יצר תמהיל מוזיקלי גס שרק העצים את סגנונה הייחודי. הנגינה האיטית והמנומנמת של טרנר – רעשי גיטרות לצד ריפים נקיים ומלאים בתדרים מתנגשים, והתיפוף העקום של וויט שלא תמיד מסונכרן עם שאר האלמנטים, התאימו כמו כפפה לטקסטים הסוריאליסטיים וההגשה הגולמית שלה.
גם אם קשה לדעת על מה בדיוק מדברים השירים, היא כמו מסתכלת על החוויה בדיעבד, ושואבת את המאזין אל נקודת המבט שלה. ההפקה והעיבודים באלבום מינימליסטיים, והקטעים בעיקרם מבוססי גיטרה ושירה. ברוב השירים אין אפילו בס ולפעמים גם אין תופים. בלי כל מניירה או חוצץ בין קאט פאוור לבין המאזין, יש תחושה כאילו היא עומדת מאחורי הממברנה ולוחשת ממרחק אפס אל כל מי ששומע, באופן שכמעט מעורר צמרמורת. אין שום רצון להסתיר או לייפות את המציאות כפי שהיא חווה אותה. להיפך.
המקום שבו נוצרו רוב השירים ניכר – שדות מוריקים באזור כפרי בארצות הברית. מבחינה אסתטית, האלבום מתכתב עם פולק וקאנטרי אבל נדמה כי אלו נכתבו והולחנו מתוך צינוק חשוך, שלא מוקיר את הטבע סביבו אלא מפחד ממנו. או לפחות חותר להבין אותו יותר בבהירות. שאר השירים, כמו Cross Bones Style או Colors And The Kds, נכתבו כבר במלבורן אוסטרליה, והם עוסקים בחברים שאיבדה ואנשים שפגשה בעת שהותה שם, על החיים והמשברים שלהם. היא מתחבטת באי-הוודאות והניסיון האינסופי לעבד את החוויות שעברה, את השאלות שבאות בעקבותיהן, ואת ההסכמות שבאות אחרי, כמו בשיר היפה ביותר באלבום בעיניי, Metal Heart. אשקר אם אגיד שלא ביליתי שעות רבות בלנגן ולשיר אותו לעצמי.
'מון פיקס' הוא אלבום חד פעמי, שהגיע אלי לראשונה בדיוק בזמן הנכון ומאז אני לא מפסיק לשמוע אותו.
בעיניי זו גם הדרך הנכונה ביותר לצרוך אותו. כשזקוקים לו, חוויית ההאזנה תהיה הטובה והמשמעותית ביותר. בעת משבר והתמודדות עם השדים והפחדים העמוקים שלה ביותר באותו זמן, קאט פאוור חילצה ממעמקי ראשה את הדבר הראשוני ביותר שנוגן על הגיטרה שלה ובצעד אמיץ במיוחד גם הקליטה והוציאה אותו. הוא תופס במדויק את הרעיון של לעבד ולתאר חוויות רעות וטראומטיות ולקום מהן אדם אחר, עם תובנות ומסקנות להמשך.
COMMENTS