Homeספיישלים

לוכד רגש טהור /// הספר שהחזיר את ציפי פישר לאלבום Rumours של פליטווד מק

האלבום Rumours של פליטווד מק הוא כזו פיסה מופתית של רגש, שכמעט מפתיע שרק לאחרונה נכתב ספר בהשראתו. ציפי פישר על קווי הדימיון בין הפיקשן והחיים עצמם

עטיפת הספר

לפני כשנה וחצי, באזור ראש השנה והסגר של החגים, אמא שלי נתנה לי ספר באנגלית – 'דייזי ג'ונס והסיקס' מאת טיילר ג'נקינס ריד (שכיום גם זמין בעברית), ואמרה לי שכנראה אוהב אותו כי הוא על מוזיקה. הספר עוסק בעלייתה והתפרקותה של להקה פיקטיבית בקליפורניה בסבנטיז, תוך שימוש בסיפור מסגרת של סרט דוקומנטרי שנערך כיום על הלהקה. עם מקטעים שונים של ראיונות, קטעי עיתונות, ביקורות אלבומים ועוד המחברת הצליחה לייצר סיפור רב-קולי ומקיף על חברי הלהקה: מאיפה הם הגיעו, איך התנהל התהליך היצירתי שלהם ולמה בסוף זה נגמר כל כך רע.

ככל שהתקדמתי בקריאה התעצמה בקרבי התחושה שאני מכירה את הסיפור הזה, הלהקה אמנם מומצאת אבל לא היה לי ספק שהיא התבססה על סיפור אמיתי. גוגל נחלץ לעזרתי וגיליתי די בקלות שיש דמיון רב בין עלילת הספר לסיפור של פליטווד מק והקלטת האלבום 'Rumours' באמצע משבר קשה שכלל גירושין, יותר מדי סמים וחוסר יכולת להתמודד עם הצלחה. האלבום נשאר במקום הראשון במכירות של הבילבורד במשך 31 שבועות (וזה רק באמריקה), אבל המשבר בלהקה רק החמיר.

מספרת מחדש

מכיוון שלספר שקראתי אין פסקול (ולדעתי זו החמצה), מצאתי את עצמי מקשיבה לאלבום במקביל לקריאה. אני מודה שעד עכשיו לא הייתי מעריצה גדולה של פליטווד מק. הכרתי שירים בודדים, כמו כולם בערך, וההכרות הייתה שטחית מאוד. אבל קל להבין מהאזנה לאלבום מדוע הוא סיפק כזו השראה למחברת, עד כדי כך שהרגישה צורך לנסות לספר את הסיפור מחדש. האלבום מאוד מגוון ומציג קשת רחבה של רגשות ותחושות: תסכול, התרפקות על אהבה, כעס, השלמה עם סיום הקשר ועוד. יש בו שירים אנרגטיים וקצביים, לצד שירים רגועים יותר ואפילו בלדת פסנתר אקוסטית ('Songbird') באמצע האלבום, שמספקת מעין פאוזה קטנה. הדינמיות בין השירים נשמרת והוא לא משעמם לרגע, וכמו הספר יש בו רב-קוליות: אפשר לשמוע שלושה קולות שונים, של לינדזי בקינגהאם, סטיבי ניקס והקלידנית כריסטין מקווי, שגם שיתפו פעולה בכתיבת חלק מהשירים.

אני לא מרגישה צורך להיכנס בפירוט לבלאגן הבגידות בין חברי הלהקה ואיך הן חיבלו כל כך ביכולת שלהם לעבוד אחד עם השנייה. בספר יש התייחסות לכך כמובן, אבל המסגור הוא מרוכך ורומנטי יותר. ולא רק מתחים רומנטיים יש בין הגברים לנשים. המתח המגדרי שהיה קיים גם בלהקה האמיתית מתואר היטב בספר, לרבות הצורך של הנשים לא להדחק לשוליים ולזכות בכבוד כשותפות גם בכתיבה. כמובן שהאשמה אינה מצויה רק בחברי הלהקה הגברים, אלא גם ביחס של עיתונות המוזיקה באותה התקופה לנשים מוזיקאיות, שמהן ציפו להיות פנים יפות ולא יותר.

הביצוע שהאזנתי לו הכי הרבה הוא גרסת ההופעה החיה של השיר 'Go Your Own Way', שבו אפשר ממש לראות את הרגשות הסותרים שבשיר; מ"לכי לך למה מי רוצה אותך בכלל", ועד "למה את מכאיבה לי ככה כל כך". המורכבות הזו במציאות היא הדבר שעובר היטב בספר – הגיבור בילי מתחיל עם תחושת תסכול על כך שמצמידים לו נערה קלולסית ללהקה רק כי היא נראית טוב, ממשיך משם לקנאה בהצלחה שלה; ולבסוף להבנה שיש לקשר ביניהם כיוצרים יכולת לשדרג באופן מיוחד את המוזיקה שהוא יוצר ולשחרר אותה. כך שהקשר בין בילי לדייזי אינו קשר פשוט של "שני אנשים נפגשים ומתאהבים ישר" אלא יש בו ערבוב של תחרותיות, קנאה, הערכה הדדית, ומשיכה – ממש כמו שהיה במציאות.

הספר בישראל משווק כ"רומן רומנטי" וזה חבל לדעתי, אמנם יש בו תמה שמתמקדת במערכות היחסים בין גברים לנשים אבל יש בו הרבה מעבר לכך. מעריצים אמיתיים של פליטווד מק ייהנו ממנו מאוד למרות שאין בו שיר אחד שלהם. כיום מצלמים גם עיבוד לטלוויזיה שמפיקה ריס ווית'רספון עבור אמזון, אז מי שפחות בעניין של קריאה רק צריך להתאזר קצת בסבלנות. ובעיקר, ההאזנה המחודשת ל'Rumours' תמחיש לכם איך האלבום הצליח ללכוד כל כך טוב ובזמן אמת רגש טהור.

להאזנה לאלבום המלא

תגובות

וורדפרס: 2
DISQUS: 0