פליטווד מק ב-1977. צילום: ויקיפדיה
כלל ידוע הוא שאחרי שריפה הצמיחה ביער מתחדשת במהירות מסחררת. התהליך שבו הצמחייה נהרסת מפנה מקום ומייצר משאבים לעצים חדשים, והטבע יודע למנף משאבים פנויים ליצירה מחודשת. ופליטווד מק של שנות ה-70 בערה. הם תמיד היו עוף קצת מוזר. להקות הן לא בהכרח דבר יציב במיוחד – על כל הרכב ששומר על כל החברים שלו יש חמישה שהחליפו חלק או את כל החברים בתהליך, אבל פרט למקרים נדירים הקו המנחה הוא שהרכבים נשענים על היוצר המרכזי שלהם. פליטווד לעומת זאת, נשענה על חטיבת הבס-תופים שלה ואלו מדי פעם נאלצו 'לרענן' את היוצרים בהרכב. ב-74 הם גייסו את לינדזי בקינגהאם ובת זוגו דאז סטיבי ניקס, ונוסף על קלידנית (ואשתו של הבסיסט) כריסטין, נסגרו לבסוף על הרכב יציב. הם הוציאו אלבום אפונימי (השני במספר…) שהצליח מאד, ויצאו לסיבוב הופעות שהצליח עוד יותר. בחייהם האישיים המצב היה הפוך.
סיר לחץ
המקווים (ג'ון וכריסטין) החלו בהליך גירושין שכלל בין היתר רומן בין כריסטין למנהל התאורה של הלהקה. ניקס ובקינגהאם נפרדו אף הם לאחר מערכת יחסים ארוכת שנים, ומיק פליטווד, שאולי לא רצה להרגיש מחוץ לכל הדרמה בהרכב – התגרש מאשתו. עכשיו, להקות הן דבר… רגיש במקרים הטובים ביותר. משברים מהסוג שמבשיל לפרידה וחוסר רצון בתקשורת שלא נוגעת לענייני המוזיקה המשותפת, נוטים למוטט הרכבים בשלב מוקדם הרבה יותר. את פליטווד מק זה רק דרבן עוד יותר להוכיח את עצמם.
האלבום 'שמועות' הוא פס קול של להקה שנמצאת בטלנובלה בלתי-מתפשרת, כאשר כמעט מאחורי כל שורה יש רמיזות – ולפעמים דקירות ישירות – שמכוונות לאחד מהחברים בלהקה. רק מלקרוא את שמות השירים אפשר לקבל רמז לא דק לגבי הלך הרוח: בתרגום גס אבל מדויק למדי האלבום מלא שירים עם שמות כגון 'חדשות יד שניה', 'לא חוזר לעולם' ו'תתחפפי מכאן' שכתב לינדזי; או 'You Make Loving Fun' שאמנע מלתרגם ונכתב על מנהל התאורה. זה אלבום שנכתב על ידי הרכב רוק עם שורשי בלוז, שהחליט לייצר אלבום פופ במהלך תקופה של קטסטרופות אישיות.
קל לשים את האצבע על מה שהופך את האלבום לכל כך נפלא מעבר לשירים עצמם. החוק הבלתי-כתוב אומר שמשברים יוצרים אמירה נוקבת יותר, וסיר הלחץ של התקופה הצליח להוציא נוקבות עודפת מכולם. כך למשל, השיר המצליח ביותר של ההרכב נכתב לגמרי במקרה. תפקידה של ניקס בהקלטות התמצה בלהביא את השירים בהתחלה, ואז להמתין שכולם יסיימו את ההקלטות כדי להקליט שירה. היא ניסתה ככל יכולתה להתרחק מלינדזי ששעות ההקלטה שלו התפרסו על חלק נכבד מהזמן, וניכסה לעצמה את חדר ההקלטות הסמוך. באחד הימים, כשניגנה בפסנתר החשמלי שלה, היא נתקלה בריף פשוט – מלודיה עדינה על הרמוניה של שניים וחצי אקורדים, ובתוך עשר דקות כתבה עליה את 'Dreams'.
שיר אחר, 'The Chain', נכתב באופן לא שגרתי יותר. אחד משיריה של כריסטין (שנזנח ולא נכנס לאלבום בסופו של דבר) נזקק לקטע מעבר. מיק וג'ון אלתרו מעבר של בס-תופים שנשמע ממש טוב. כשהם הקשיבו לשיר פעם נוספת לאחר כמה ימים, החליטה הלהקה שהמעבר טוב יותר מהשיר עצמו, ולכן לינדזי 'השאיל' משיר ישן שלו ריף אקוסטי בלוזי, הצמיד אליו את הפזמון שכתבה כריסטין, ואל שני החלקים הללו התפתח המעבר. את הטקסט הביאה ניקס שכתבה אותו ללא קשר לשיר, אבל חשבה שהוא יכול להתאים. התוצאה הייתה השיר היחיד שנכתב על ידי כל חברי הלהקה יחד, ושנשאר בסטליסט הקבוע שלהם בארבעים השנים שחלפו מאז.
בזמן ואחרי כל הדרמה פליטווד מק המשיכו לנגן ולהופיע באופן כמעט רציף. היו שלבים שבהם חלק מהחברים עזבו לתקופה, אבל לא מיק וג'ון (שעל שמם קרוי ההרכב למעשה). בסוף, כמו שניק מייסון נוהג לומר, להקות רוק הן בגדול בסיסט ומתופף שאליהם מצטרפים עוד כל מיני נגנים. וכך לפני מספר שנים הם פיטרו באופן חד-צדדי וללא גינונים את לינדזי והביאו שני נגנים חדשים במקומו, שהעלו את מספר חברי הלקה לאורך השנים ללא פחות משמונה-עשר אנשים שונים. הם הוציאו עוד אלבומים והיו להם עוד להיטים, אבל האלבום הזה הוא הניצחון המר הגדול ביותר של חמישה אנשים שלא רוצים להיות אחד עם השני באותו החדר. הם שרים אחד על השני שירים מתוקים-מחרידים עם שורות כמו 'לא אתגעגע כשתלכי', ואז ממשיכים להסתובב ולשיר יחד עוד ארבעה וחצי עשורים. קלאסיקה.
COMMENTS