עוזי: אם נלך אחורה בזמן לסביבות 2008, כנראה שהייתי אומר לכם שאני ממש לא מתחבר מוזיקלית לדודו טסה. "היה לי חבר היה לי אח", "אני רץ", "אתה בכל זאת (הלילה לא)״ היו גורמים לי להחליף תחנת רדיו. באופן כללי פחות התחברתי לרצף הלהיטים שיצאו לו במחצית הראשונה של שנות האלפיים. האמת, אני לא בטוח אם דודו בעצמו עדיין מתחבר לשירים האלה. ממש כמו שרדיוהד התכחשו לרוב השירים המוקדמים שלהם, בטח ללהיטים. אלה שלושה שירים בוסריים, שניים מהם בכלל קאברים לאמנים אחרים.
החיבור של דודו למוזיקה הערבית והמזרחית יצר את החלקים היותר מעניינים בקריירה שלו, לדעתי, והקול שלו נמצא במקומות שהרבה יותר טבעיים לו. החיבור שהוא יוצר בין רוק למוזיקה ערבית/מזרחית מאוד מזכיר את מה שברי סחרוף עשה ועושה במשך שנים. האמת, אם צריך לחשוב על יורש לברי, הן מבחינה מוזיקלית והן מבחינת היכולת לבנות קהל מעריצים ולמכור הופעות סולד אאוט בשרשרת, כנראה שזה יהיה דודו טסה. אולי ׳בדל של אור׳, האלבום המשותף שלהם, מעיד על כך שגם ברי רואה את הדברים בצורה דומה.
שחר: זה מעניין שאתה אומר את זה כי אני חושבת שלא הייתה תקופה שלא עפתי על החומרים של טסה. אחד הוידאוז ביוטיוב שאני חוזרת אליהם שוב ושוב הוא ביצוע שלו בדיוק מהתקופה ה״פופית״ וה״קאברית״ שאתה מתאר ל׳יש מקום׳ של יהורם גאון (שלצערי אין להשיג בסטרימינג אבל דודו, אם אתה קורא את זה: אשמח שיהיה!).
אם אני צריכה לדייק מה בדיוק אני מוצאת שם זה אולי איזשהו קו מחבר בין מוזיקת ״ארץ ישראל היפה״ לבין המוזיקה ששמעתי בבית של סבי וסבתי הבגדאדיים בתור ילדה, לבין מוזיקת פופ שתמיד אהבתי. יש הרבה שירים של טסה ב-Liked Songs שלי, אבל כנראה שהאהוב עליי ביותר הוא ׳בסוף מתרגלים להכל׳, בין היתר בזכות המלים החודרות והלעיתים-פוצעות.
עוזי: בפרק שהוקדש לשיר ׳בסוף מתרגלים להכל׳ בפודקסט המעולה ׳שיר אחד׳, דודו מספר על נקודת השפל בקריירה שלו לאחר יציאת ׳לולה׳, האלבום החמישי שלו (כאשר את הראשון הוציא בגיל 15 בלבד, כתלמיד בעירוני א׳). ׳לולה׳ כשל במצעדים ומכר רק 500 עותקים; דודו גם בדיוק יצא ממערכת יחסים ארוכה ועבר לגור בבית של חבר, שם כתב לאורך תקופה ובעזרתם של חברים רבים את השיר ׳בסוף מתרגלים להכל׳. הבסיס לשיר היה קטע של סבו, דאוד אלכוויתי, שהיה מוזיקאי מפורסם בעיראק.
זו גם נקודת הפתיחה לחיבור בין דודו טסה לג'וני גרינווד שמתארח בסינגל הראשון שיצא מהאלבום – ׳איזה יום׳. אני זוכר את הדיסוננס הקוגניטיבי שחוויתי ביום שראיתי באלבום של דודו טסה קרדיט לג'וני גרינווד. כמה חודשים אחר כך, ראיתי את דודו בקהל לפני הופעה של רדיוהד בפראג ופתאום הגיח לתוך הקהל ג'וני גרינווד בכבודו ובעצמו ולקח את דודו לבקסטייג'.
שחר: אם מסתכלים על הקריירה של טסה, ׳ג׳ארכ קריבכ׳ הוא המשך טבעי לפאזת המחקר הפרטית וארוכת השנים שלו במוזיקה הערבית. כבן לאבא ממוצא תימני ואמא ממוצא עראקי, וכנצר למשפחה מוזיקלית בטירוף, טסה נגע במקורות לאורך כל העשייה המקצועית כאשר בשנים האחרונות הוא התחפר בה אף יותר. ההצלחה הבינלאומית שלו הגיעה כאשר צלל עמוק לתוך המוזיקה של משפחת אמו, משפחת אלכויתי, ויצר בהשראתם את הפרויקט ׳דודו טסה והכוויתים׳. ב׳ג׳ארכ קריבכ׳ טסה מעמיק אף יותר, גם מבחינת הטקסטים, גם הזמרים באלבום שמגיעים מקהיר, מדובאי, מרמאללה וכו׳ וגם בעיבודים עצמם. מתוך הנוחות של העשיה במוזיקה הבגדאדית, טסה הרשה לעצמו פתאום לשלב מוטיבים אחרים (אפריקאיים ומערביים) ולהביא אותם לתוך המוזיקה הערבית.
עוזי: אבל מה הקשר של ג'וני למוזיקה ערבית? שאלה טובה! מקור ההשראה העיקרי לאלבום הייתה אשתו של גרינווד, האמנית שרונה קטן, והמוזיקה שהיא הביאה לתוך הבית המשותף שלהם.
בראיון היחיד שהיא נתנה לתקשורת ב-2017, היא סיפרה על התא המשפחתי שלהם כעל בית יהודי עם מזוזה בדלת, בית שלא אוכלים בו חזיר. באתר הרשמי של האלבום כתוב שמשפחתה הגיעה לישראל מעיראק ומצרים ובטוויטר היא מדגישה את הגאווה בשורשים שלה. אני אוהב לדמיין שהאלבום הזה הוא מחווה רומנטית של ג'וני לאשתו, אבל כנראה שבדומה לפרוייקט ׳ג'ונון׳ בו שיתף פעולה עם שי בן-צור (גם בשידוך אשתו) פשוט התחשק לו לצלול לתוך ז'אנר מוזיקאלי אחר מרדיוהד ומעבודת פסי הקול שלו.
שחר: אני רוצה להתייחס גם לפרץ היצירתיות המטורף של טסה בשלוש השנים האחרונות. מאז 2020 טסה הספיק לשחרר אינספור סינגלים, את פס הקול של הסרט ׳מאמי׳, את ׳בדל של אור׳ עם ברי סחרוף שהזכרת ואלבום הסולו ה-11 (!!) שלו ׳שמש וענן׳ עם הדואט המופתי שלו עם סרנגה, ׳סבתא חנה׳ (ונזכיר גם את ׳על מה את חולמת׳ היפהפה). בכל ריליס כזה היה משהו שתפס אותי, איזה סאונד שישר מפעיל אצלי גם זכרונות ישנים וגם חדשים, ואני חושבת שזה הקסם של טסה. ב׳ג׳ארכ קריבכ׳ מתווספת שכבה נוספת של עיבודים שעוד לא ראינו, ויש שם איזה טריק חדש, משהו מעבר.
עוזי: החוקים של ׳ג׳ארכ קריבכ׳ ברורים: דודו וג'וני מארחים מוזיקאי/ת ועושים יחד קאבר לשיר ממדינה שונה ממדינת המוצא של האורח/ת. בפוסט אינסטגרם שהכריז על האלבום דודו כתב:
המפגש והסקרנות של שנינו למוזיקה והתרבות הערבית הביאה מהר מאוד את הרעיון לאלבום שבו אנחנו מחדשים יצירות, ומשתפים פעולה עם אומנים מכל רחבי המזרח התיכון.
אנחנו מדינה קטנה בין כל המדינות הערביות והתרבות הערבית ִמנהגיה מושרשים עמוק בתרבות הישראלית. רבים מאיתנו בישראל צאצאים של אנשים שהגיעו לכאן ממקומות שונים מהמזרח התיכון. לא במקרה יום שישי אחר הצהריים היה שיא השבוע בשביל רבים מבני דורי ומשפחתם, כאשר מכל חלון בשכונה שמענו את השירים מהסרט הערבי שהוקרן בטלוויזיה. עבורי זו הייתה חוויה מדהימה להקליט את הפרויקט יחד עם ג׳וני גרינווד האדיר, מהמוזיקאים המשפיעים והחשובים בעידן הנוכחי. וחבר יקר שהחיים הפגישו ביננו.
שני השירים היפים ביותר באלבום בעיני, הם דוגמא לסאונד שג'וני מביא איתו לאלבום. הראשון בכלל לא כולל עבודת גיטרות והשני נשמע מאד רדיוהדי:
הראשון, 'אחיבכ', במקור שיר מעיראק שנכתב על ידי דאוד אכרם ששיתף פעולה עם דאוד אלכויתי, ולאחר מכן עלה לישראל והיה חלק מתזמורת כל ישראל בערבית. נתקלתי בפייסבוק בפוסט מרגש שכתב הנכד של דאוד אכרם על ההתרגשות מכך שג'וני ודודו מצאו את השיר הנשכח הזה ביוטיוב. הנה המקור, וכאן מדומיין מחדש על ידי ג'וני גרינווד, דודו טסה והזמרת צפאא׳ א-ספי מדובאי:
השיר השני הוא 'טאק או דוב' (Taq ou-DUB) שהוא בעצם הראשון שהוקלט מהאלבום ובעצם היווה את נקודת הפתיחה לפרויקט. השיר מחבר בין תל אביב (דודו), אוקספורד (ג'וני), רמאללה (נור פרטיח) וביירות (מקור השיר). מעבר לגיטרה, אם תעברו לנקודה 3:02, יש ביטים שמאוד מזכירים שירים של רדיוהד, נגיד אם תעברו לנקודת זמן 4:08 בשיר Backdrifts מתוך הידד לגנב, או אם תאזינו למצילות ב-Burn the Witch.
אם ניתן רגע את הזווית של רדיוהד: זוהי עוד הוכחה לכמות ההשפעה שיש לג'וני על הסאונד של רדיוהד. לא בכדי, אלבומי הסולו של תום יורק ממש לא נשמעים כמו הדבר האמיתי (כן – הם יפים, מיוחדים ויש בהם את הקול של תום שהוא הסממן הכי חזק של הלהקה) כי הם חסרים את התזמור של ג׳וני. הנה למשל, דוגמה יפה לשיר של רדיוהד שנולד לגמרי מתוך רעיון מוזיקלי של ג'וני ותום יורק פשוט הלביש עליו קולות:
והנה גם ב-Junun, מעבר לטריידמרק גיטרה של ג'וני, יש ממש אלמנטים של חזרתיות וסינקופיה שמאד מזכירים את הדברים של רדיוהד, ומקבלים כאן תרגום למוזיקה הודית ולכלי הנגינה המקובלים בה.
שחר: גם בעיניי Ahibak (׳אוהבת אותך׳) הוא השיר היפה ביותר באלבום, ומצאתי את עצמי מאזינה לו שוב ושוב ושוב בלופים. באיזה רגע של התעלות שלחתי אותו בקבוצה המשפחתית וביקשתי מסבתא שלי את חוות הדעת שלה. בדרך-כלל קשה לה עם החדשנות בביצועים של טסה, היא זוכרת את המוזיקה של האחים אלכויתי כפי שהייתה, ולכן כל זיק של אלקטרוניקה או עיבוד מודרני מקשה עליה להתחבר לאותו הסאונד שהיא זוכרת מילדותה. אבל על Ahibak היה לה כבר משהו אחר להגיד: ״שיר יפה, נעים לאוזן, מדויק, מרגש במילותיו. בא לך לשמוע אותו שוב ושוב״.
אני חושבת שיש לכך שתי סיבות:
האחת, השירים מושרים על ידי זמרים ערביים ששרים בשפתם. למרות ש-Lhla Yzid Ikthar שדודו שר בקולו הוא אחד השירים החביבים עליי באלבום, אני בטוחה שסבתא שלי לא ׳תאשר׳ אותו. יש משהו בהגיה האותנטית ובהגשה של השפה שצריך לעבור אזניים רגישות במיוחד.
השניה והחשובה יותר: ב׳ג׳ארכ קריבכ׳ גרינווד וטסה יצרו משהו חדש. כלומר, אין באלבום הזה רק חידוש למשהו קיים, בניגוד לעבודה של טסה ב׳פוג אלנחל׳ או אפילו באלבומי המחווה לכויתים. לדוגמא ב-Ya Anid Ya Yaba יש ליין בס השאול מעולמות המוזיקה הדרום אפריקאית, וב-Jan al-Galb Salik הנועל את האלבום יש נעימה כמעט מערבונית. בכל אחד מהשירים שבאלבום הצליחו לזווג בהצלחה בין רעיונות מוזיקליים מעולמות שונים וליצור ז׳אנר יש מאין.
עוזי: אני מסכים. החיבור של שניהם ושל כל האמנים והאמניות המתארחים באלבום הוא המהות של הפרוייקט, הוא מקור העוצמה שלו, והוא בעצם גם הכוח של מוזיקה בכלל, לחבר בין אנשים מרקעים ותרבויות שונות. בהופעה של רדיוהד בהולנד עמדתי בשורה ראשונה יחד עם 3 פליטים סורים; דיברנו על מוזיקה והם סיפרו לי על המסעות שלהם מסוריה לאירופה: באוויר, בים וביבשה, וגם על המשפחות שלהם שנותרו מאחור. אלו באמת סיפורים שקשה להאמין שעוד קיימים בעולם היום. אחד מהם גם סיפר לי שהיה מטפס על ההר ליד הבית שלו בסוריה; שם הייתה קליטה שאיפשרה לו להאזין למוזיקה מערבית ברשתות הרדיו הישראליות.
שחר: דודו טסה חתם את אותו פוסט המצהיר על האלבום במשפט הבא:
אני מאוד נרגש ומקווה שהקהל הגדול בארץ יוכל להתחבר מחדש לתרבות כל כך קרובה ועשירה שנמצאת בתוכנו ומסביבנו, ומרגיש שבתקופה הלא פשוטה הזו אנחנו עדיין מסוגלים להבחין בתרבות ובדברים המשותפים והיפים שביננו.
ונאמר אמן.
—
להשארת ביקורת משלכם לגרינווד ולטסה, אפשר לבקר באתר שהם הקימו לצורך העניין: https://message.jarakqaribak.com/ אנחנו כבר השארנו את שלנו 3>
דודו טסה וג׳וני גרינווד יופיעו עם Jarak Qaribak בהאנגר 11 ב-14.9. כרטיסים כאן.
להאזנה בכל הפלטפורמות >> https://worldcircuit.lnk.to/JarakQaribakWE
COMMENTS