בכורה בקולומבוס /// טליה ישי – "הנסיך הקטן" (סינגל)

צילום: ינון כלפון

אחרי שכבר יצא לי לכתוב על הרכב "הזאבות" כשהן הוציאו סינגל במהלך קמפיין הדסטארט (שהצליח!), אני גאה להמשיך ולהציג בפניכם מהיצירה של חברות ההרכב, הפעם מאלבום הסולו של הבסיסטית שלהן, טליה ישי. הסינגל "הנסיך הקטן" הוא השני שיוצא מהאלבום שבדרך, וממשיך בקו הרוקיסטי של להקת האם. מבחינת התכנים, בשני שירי הסולו שלה ישי עוסקת נושאים אישיים יותר – השיר "הנסיך הקטן" הוקדש לזכר חבר, תומר בן עזרי.

השיר נפתח בנגינת פסנתר דרמטית משהו, עם אקורדים שמקנים תחושת חוסר שלווה. יש מתח בין המנגינה הזו למילים, שעוסקות בכל התוכניות הכיפיות, הנעימות, שישי וחברה מתכננים או הספיקו לממש. השיר מדבר על החברות ביניהם, אבל המנגינה משאירה תחושה של משהו תלוי באוויר, של חוסר פתרון למשפט המוזיקלי. ככל שהשיר נמשך, כך דינמיקת השקט-רועש-שקט שיוצרת את ההבדל בין הפזמון לבית נעשית חריפה.

זו כמובן לא הפעם הראשונה שבמוזיקה ישראלית משמש ספרו של דה סנט-אכזופרי כנקודת מוצא לדיון על אבל ושכול, אבל אני חושבת שהשיר הזה נוקט בגישה אחרת משירם של יהונתן גפן ושם טוב לוי. בעוד השיר ההוא עם לחן מלנכולי ומינורי, ויש במילותיו דגש על התום והיופי הילדי של החייל שנפל, שירה של טליה ישי מדבר על ההוויה המשותפת שאליה היא מתגעגעת, להקשיב לשירים של לו ריד ביחד ולחלום בגדול. הוא יותר מדבר על ה"יש" מאשר על ה"אין", יותר על מה שאיבדה מאשר על האובדן עצמו.

לכולנו יש אדם שהמוות שלו הגיע מוקדם מדי, שמותו קטע את האשליה של הנעורים, שיש עוד הרבה זמן להכל. השיר הזה מצליח ללכוד את ההלם שהדבר גורם, מבלי ליפול למלכודות של רגשנות סוחטת דמעות, אך גם מבלי להיות מרוחק מדי מהרגש. מחווה יפה לאדם אהוב. "הנסיך הקטן" יופיע באלבום "יום רביעי" שהופק על-ידי טוקה אילון (שגם מבצע בשיר קלידים, תכנות וקולות), והוא עתיד לצאת בספטמבר הקרוב.