חפש באפריקה /// אלקנה כהן על הסיפור המוזר של “Africa”

מה הופך שיר ללהיט? זו שאלה שמפיקים ויוצרים בכל העולם ולאורך תולדות המוזיקה הפופולרית מחפשים את התשובה אליה, וכנראה שאין תשובה אחת. אבל הנה שאלה מעניינת לא פחות: מה הופך שיר בן 35 ללהיט ולסנסנציית רשת בקרב אנשים שאפילו לא היו בתכנון כשהוא יצא? הסיפור של "אפריקה" הוא בדיוק על זה: להיט ישן, נוסטלגיה, קמפיין רשת מוזר וחזרה של השיר לתודעה העולמית – מה אפשר ללמוד מהסיפור הזה?

השיר עצמו: "אפריקה" של להקת טוטו היה מאז יציאתו לאור שיר מוכר ויחסית אהוב: ריף הקלידים הדרמטי בפתיחה, שסוגר כל אחת מהשורות בבתים, כלי ההקשה לאורך השיר וההרמוניות הקוליות בפזמון, הופכים אותו לשיר נעים להאזנה וכיפי במידה, אבל לא בדיוק מסוג הקטעים שאמורים להחזיק לאורך כל כך הרבה זמן.

ובכל זאת, "אפריקה" לא נעלם. במקום זה הוא הלך וצבר פופולריות בקרב קהלים גדלים והולכים: הוא מנוגן ברדיו, בקבלות פנים, ומתארח בכל מיני סדרות טלוויזיה. הנה הופעה אחת שלו ב-Community, עם דונלד גלובר, הידוע לקוראי מגזין זה (ובכלל) כצ'יילדיש גמבינו.

זה לא נגמר בזה. אפריקה זכה לביצועים של עוד ועוד מוזיקאים, כמו ביצוע המטאל המצוין הזה של Leo:

ומצד שני לביצוע המקהלתי המדהים הזה:

גם לשיר המקורי אנשים מקשיבים שוב: ביוטיוב הוא עבר את רף ה-320 מיליון צפיות, ועוד 350 מיליון האזנות בספוטיפיי- מה שמצביע על כך שלא רק בני 40+ מחפשים אותו. הרשתות החברתיות מלאות בקבוצות ודפים המוקדשים לשיר (יש לפחות אחת בעברית), ודיונים מלומדים ביוטיוב מנסים להבין מהו הקסם המוזיקלי של השיר.

אזהרת תיאוריה מוזיקלית:

מה הקסם אם כך? התשובה כנראה מורכבת: קודם כל, זה באמת שיר טוב, עם מלודיה והרמוניה שתמיד כיף להקשיב להן (אמנם המילים הן החוליה החלשה בסיפור). דבר שני, יש מידה לא קטנה של נוסטלגיה בסיפור סביב השיר: הוא כל כך מזוהה (במיוחד הפתיחה), שאנשים מזהים אותו בקלות עם הילדות שלהם, ונהנים לחוות אותה שוב.

ויש עוד דבר. ההצלחה החדשה של "אפריקה" מצביעה יותר מהכל על כוחם של טרנדים ברשתות החברתיות: מה שהתחיל כחצי בדיחה נוסטלגית, סחף עוד ועוד אנשים לטעון ש"אפריקה" הוא השיר הטוב בעולם, ואחרי מספיק זמן, חלקם כבר התחילו להאמין בזה. הבדיחה המשיכה וצברה תאוצה, עד כדי קמפיין טוויטר שכמעט יצא משליטה: נערה בת 14 מאוהיו כתבה בדף של להקת "וויזר", שהיא מצפה לקאבר ל"אפריקה". הפוסט הפך לקמפיין שסחף מספר גדול של מעריצי וויזר (וגם כאלו שאינם מעריצי וויזר), ולאחר כשנה, הלהקה נענתה לאתגר:

הקאבר של וויזר מעניין מכמה בחינות: קודם כל, הוא הקפיץ לא רק את הפופולריות של "אפריקה", אלא גם את זו של וויזר עצמה. בנוסף, וויזר בחרו לא להתייחס לעניין כבדיחה, והקליטו קאבר רציני ולא מאוד רחוק מהמקור, שנותן הרבה כבוד לשיר.
אז מה היה לנו כאן? להיט אייטיז טיפוסי, מעורב בנוסטלגיה בריאה, אירוניה פוסט מודרנית והוכחה נוספת לכוח של הרשת החברתית. כל אלה יחד יכולים כנראה לנצח את הזמן.

למתקדמים: כשרינגו סטאר יגיע לישראל בשבוע הבא, יבוא איתו הגיטריסט המקורי של טוטו, והלהקה הולכת לשיר את "אפריקה". שווה.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: