מוצרט למתחילים: שיחה ופלייליסט המלצות לקראת פסטיבל "ימי מוצרט" השני

כמו רבים מקוראי שורות אלו (אם אסתכן בניחוש מושכל), גם אני רוב חיי "פחדתי" ממוזיקה קלאסית. יותר נכון, הייתי אדיש כלפיה. היא תמיד הייתה שם ברקע, מופיעה בנעימות פתיחה לתכניות של הטלוויזיה הלימודית, או כמטלה שהייתי מחויב להתאמן עליה כשלמדתי חצוצרה ביסודי – אבל רק לעיתים רחוקות ממש הושבתי את עצמי להקשיב ליצירות קלאסיות במלואן מיוזמתי. החשיפה האמיתית הראשונה שלי למוזיקה קלאסית קרתה בזכות קורס באוניברסיטה על תולדות המוזיקה. המרצה הנהדרת חשפה אותי למגוון רחב של מלחינים ושל יצירות, ופתחה בפניי עולם חדש של מוזיקה עילאית ומסעירה – אך את ההיכרות המעמיקה שלי עם מושא הכתבה שלפניכם אני חייב לזקוף לחברה אחת לכיתה עם אובססיה חמורה וספציפית מאוד.

קורין דיברה על מוצרט כמו שמעריצה בת 14 מדברת על ג'סטין ביבר. ברגע ששמוֹ עלה על דל שפתותיה, העיניים שלה נדלקו כפנסי תאורה, וערימות המידע והפרטים העסיסיים נשפכו מפיה כמי נהר שוצף. אם אינני טועה, אפילו יש לה פוסטר מעל המיטה של המלחין הדגול עם הפריזורה הייחודית. והאמת שהיא צדקה, אם יש מלחין קלאסי שניתן להכתירו כ"פופ-סטאר" של כל הזמנים, זהו מוצרט. הוא היה מרדן, חדשן, מקצועי בטירוף אבל גם ידע לא לקחת את עצמו ברצינות יתרה. הוא עבד תחת חסותם של האצילים הכי כבדים באירופה, תוך כדי שהוא מלגלג עליהם במחזות שכתב, ובגדול עשה מה שבא לו. לכן, לא מפתיע שיותר משתי מאות לאחר מותו, שמו עדיין מושך מאזינים וקהל משולהב. ולראיה – פסטיבל "ימי מוצרט", שמתקיים ברחבי אירופה כבר מעל 20 שנה בכל סוף ינואר, סביב יום הולדתו של המלחין. אצלנו הוא יתרחש השנה בפעם השנייה, במרכז "אלמא" בזכרון יעקב – מלון יוקרתי ומתחם אולמות די מדהים, יחיד מסוגו בארץ, שמותאם במיוחד למופעים קלאסיים, מעוצב לעילא וממוקם אל מול נוף עוצר נשימה. תכלס, שווה לבקר שם גם בלי קשר לפסטיבל.

לקראת האירוע החגיגי, ביקשתי מהפסנתרן והמנהל האמנותי של הפסטיבל, צבי מניקר, שיספר קצת על הפסטיבל, ובעיקר שימליץ לקהל קוראינו המגניב והמעודכן על מספר יצירות שיכולות להוות פתח לעולמו של המלחין בן המאה ה-18 – מעין פלייליסט מוצרט לאנשים ש"מפחדים" ממוצרט.

צבי מניקר – המנהל האמנותי של פסטיבל "ימי מוצרט"

צבי, נתחיל בשאלה המתבקשת: למה דווקא מוצרט?
"ככל שאני מתעסק במוצרט יותר, מעמיק במוסיקה שלו, קורא מכתבים שלו ופרטים על חייו, כך העניין שלי בו גדל והולך. גם אחרי עשרים שנה של השתתפות בפסטיבל "ימי מוצרט", עדיין לא משעמם לי איתו. הסיבה לכך היא שמוצרט, במוסיקה שלו וגם באישיותו, הוא מגוון ומלהיב. כל דבר שהוא עשה, הוא עשה בכיף. אחד מידידי משפחת מוצרט מספר שבילדותו, כשהוא למד חשבון, כל הקירות בבית היו מכוסים במספרים ובחישובים, וכך היה אצלו בכל תחום: בין אם זו מוסיקה כנסייתית, סימפוניות, אופרות, מוסיקה להרכבים קטנים או גדולים, שירים גסים, קטעים מאוד עמוקים שמתחלפים בקטעים מצחיקים – הכול גאוני, והכול מצוין".

ומה אתה חושב שהופך אותו לכל-כך עדכני גם היום?
"מוצרט היה חדשן גדול, ואהב שהכול יהיה מודרני. הפסנתר, שפותח בצורה מספקת רק כשהוא היה בן 18 בערך (!), נחשב לכלי יותר חדיש אז מאשר הכלים האלקטרוניים של היום. מיד בגיל 19 מוצרט התחיל לכתוב לפסנתר, ואנחנו עדיין מנגנים את מה שהוא כתב אז. הנה למשל היצירה "פנטזיה" (אילתור כתוב) מנוגנת על ידי קריסטיאן בזיידנהאוט על פסנתר מזמנו של מוצרט":

"בפנטזיה הזו אנחנו שומעים רגש עמוק ואפילו טראגי, שלקראת הסוף מתחלף במוסיקה עליזה וחסרת דאגות. מוצרט אהב הצלחה, היה חולה פרסום, ומאוד התגאה כשהאופרה שלו ”נישואי פיגארו” הפכה ללהיט עצום בפראג. הוא סיפר בגאווה איך כולם שרים, מנגנים ושורקים קטעים מהמחזה, ואיך הוא אהב לצפות בזוגות רוקדים לצלילי קטעים מתוך האופרה שלו שעובדו לריקודים. הנה ריקוד שהוא עצמו עיבד מתוך ”נישואי פיגארו”:

"אגב, מוצרט היה גם רקדן נלהב וכתב הרבה מוסיקה לריקודי נשף, בה הוא השקיע לא פחות זמן ומאמץ מהסימפוניות והאופרות הגדולות. לכן, בפסטיבל אנחנו משלבים גם שיעורים שבהם הקהל לומד לרקוד את הריקודים שלו. מכתביו של מוצרט מלאים בתיאורים של נשפים, של בגדים שהוא לבש באירועים שונים, בפלירטים וגם בדי הרבה גסויות. כמו כל דבר, זה נמצא גם במוסיקה שלו. הנה דוגמה לקאנון (שיר שבו כולם שרים את אותו הדבר, אבל אחד אחרי השני, כמו למשל ”Frère Jacques” או ”מי ימלל גבורות ישראל”). באמצע הקטע מוצרט מזמין את ידידו מרטין (החמור והעצלן) ללקק לו מהר מהר בתחת":

"הפסטיבל שלנו מאז ומתמיד הוקדש להצגת כל הצדדים האלה של מוצרט. אני בטוח שמוצרט היה נהנה מאוד למשל מהקונספט של אחת התכניות בפסטיבל, שנקראת ”64 דברים”, שבה הקהל מוזמן לא רק להשתתף, אלא גם – באמצעות הגרלה – לקבוע מה בדיוק ינוגן. ה”דברים” הם לא רק קטעי מוסיקה, אלא גם הצגות קטנות, פרודיות, קטעי משחק, הקראות ממכתבים של מוצרט, וגם סתם שטויות, כגון ה"דבר" הזה. אבל ה”דברים” יכולים להיות גם שמימיים, למשל הקטע הבא":

ברוב הקטעים שאתה מקשר אליהם, הנגנים מנגנים בכלים מעט שונים מאלה שמשתמשים בהם כיום
"אלו כלים שהיו בשימוש בתקופתו של מוצרט. אנחנו עושים זאת לא רק מתוך איזשהו עניין היסטורי, אלא בגלל הסיבה שכבר הזכרתי: בשביל מוצרט, הכלים הללו היו הכי חדשניים שיש, והיום אנחנו שוב מגלים איך הוא, בתור מלחין מודרני ומעשי, כותב בצורה שמנצלת את התכונות המיוחדות שלהם, תכונות שכבר לא קיימות בכלים של ימינו. לדוגמה, כלי הנשיפה כיום פותחו במיוחד כדי שהצליל שלהם יתמזג בתזמורת, אבל לכלים של אז יש צליל יותר ייחודי ואפילו קצת מחוספס, שגורם לנו להאזין לכל כלי בנפרד, ולא רק בתוך הצליל הכללי של התזמורת. לדוגמה, הנה אחת היצירות הגדולות של מוצרט – סימפוניית ”יופיטר”, מנוגנת על כלים מתקופתו של מוצרט תחת ניצוחו של מורי ורבי, ניקולאוס הרנונקור":

http://www.youtube.com/watch?v=vccVPACD5I4

אכן מגוון ומלהיב! לסיום, אולי תיתן לנו איזו יציאה קצרה ומפתיעה?
"בשמחה – הנה שיר קצרצר שמוצרט כתב לזמרת בליווי מנדולינה, לא פחות ולא יותר. פנינה קטנה אשר תבוצע (אולי, תלוי בקהל) בקונצרט ”64 דברים” בפסטיבל":