לפי המידע שברשותי, ההרכב "אורסולה שוורץ" קיים כבר עשור, אבל יחסית להרכב ותיק המידע הזמין עליו הוא לא רב, מה שמקנה קצת אווירת מסתורין אנגראונד שמתאים להרכב שמלכתחילה יש לו אפיל של מוזיקת שוליים. מדובר בצמד שמורכב מחיים רחמני וטליק אדיר, שגם פעם ניגנו יחדיו בלהקת "התזמורת הטרופית של איליאן פאנסאנסוי". לי רחמני מוכר יותר כהסולן של "קטב מרירי", להקה אוונגרדית שאני מכירה ואוהבת די הרבה זמן (ואיך אפשר שלא לאהוב להקה שלוקחת את שמה משד שמופיע במסורת היהודית?). כמו כן תרמו מכישרונם לאלבום נגנים כמו סתו בן שחר (חיה מילר, שלום גד, המסך הלבן ועוד…), שמיל פרנקל (באסיסט המנגן ג'אז, ומנגן גם עם זאב טנא) ועודד שכטר (באסיסט שמנגן עם אביתר בנאי, ברי סחרוף, טליה אליאב, אפור גשום). נבחרת בהחלט מרשימה לכל הדעות.
האלבום האחרון של "קטב מרירי" היה מבוסס על שיריו של שמעון אדף, "של בני תמותה", ולכן לא מפתיע לגלות שכמחצית משירי אלבום הבכורה של אורסלה שוורץ הינם שירי משוררים, שגם כוללים אחד של אדף (שאני אישית גם מתחברת מאוד לספריו). מתוך אלה בחרו חברי הלהקה להשמיע בבכורה את "בדיחה" שאת מילותיו כתב דוד אבידן (משורר שוודאי מוכר לכם משירים מולחנים כמו "הרחובות ממריאים לאט" ו"ייפוי כוח") ואת "פיסת אור" המקורי.
[bandcamp width=100% height=120 album=979747400 size=large bgcol=ffffff linkcol=0687f5 tracklist=false artwork=small track=1513014027]
אורסולה שוורץ בחרו ל"בדיחה" במנגינת בוסה נובה קלילה, שמדגימה את האירוניה שבתוך השיר, המדבר על חוסר התוחלת בלסכם את חייו של אדם לאחר מותו. זה שיר מריר ולו כותרת שמדברת על משהו מצחיק, שלפיו מרוץ אל עבר החידלון הוא מעין בדיחה קוסמית שאת משמעותה איננו תופשים. ההתנגשות בין המלים למנגינה מזכירה לי קצת את השימוש הדומה שעושה בק בטרופיקלה בשיר Deadweight, שאולי מוכרת לכם מפסקול הסרט "חיים לא רגילים".
[bandcamp width=400 height=120 album=979747400 size=large bgcol=ffffff linkcol=0687f5 artwork=small tracklist=false tracks=1383747179 esig=cb88c8a6ce262059b82f0297f95c2d6a]
שירי המקור באלבום בהחלט לא משניים לאלה שהינם עיבודים לטקסטים קיימים. "פיסת אור" מדגים את ההשפעה הגדולה שיש למוזיקת אייטיז על ההרכב. ובכלל, נראה שההרכב חולק הרבה די. אן. איי עם אלבומם המיתי של אילן וירצברג ויעקב רביץ "בציר טוב", בכך שהם משלבים גישה רוקיסטית לטקסטים ברמה ספרותית גבוהה. יחסית ל"קטב מרירי", זו מוזיקה יותר נגישה לקהל הרחב, אבל היא עדיין שומרת על טוויסט מפתיע, סגפנות בבחירה של עיצוב הסאונד או דיסוננטיות צלילית, שמזכירה שבכל זאת אלה שני מוזיקאים עם קילומטראז' בסצנת המוזיקה האלטרנטיבית הישראלית.
האלבום המלא של אורסולה שוורץ – "קודש-חול-ים", עתיד לנחות על המדפים בחודש הבא…
COMMENTS