"הלב ששואל אותי לאן" /// ראיון עם יואל שמש לקראת השקת אלבום הבכורה

כבר חמש שנים שיואל שמש מחפש בית ועובד על אלבום. התוצאה התנקזה לאלבום הבכורה "הביתה" שהפיק איציק פצצתי; אלבום שמפגיש ומתרגם את המרחב הפיזי, למרחב המוזיקלי

צילום: Elior Studio

"הוא פחד להידקר בעיר הקודש/ בסוף דקרו אותו בתל אביב/ צריבת אספלט בכפות רגליים/ שיכון הופך מגדל בשיפולים של פלורנטין" – המשפט הזה, הפותח את השיר "פינה של שקט" באלבום הבכורה של יואל שמש, ממחיש את השילוב שהוא יודע ליצור היטב במוזיקה שלו, של הומור לצד רגישות. מצד אחד יש פה מצב אירוני: אדם בורח מאלימות בעיר אחת רק כדי להיתקל בה שוב בעיר אחרת, מה שיוצר רגע מחויך בשיר. מצד שני, יש בו תיאור של מציאות ישראלית קשה ומוכרת של ג'נטריפיקציה. השירים באלבום שונים זה מזה, אך בכולם אפשר למצוא חוט מקשר: בראש ובראשונה הפסנתר, אך גם בתמות שהאלבום עוסק בהן.

אני עוקבת אחרי יואל שמש כבר כמה שנים טובות, בעקבות מפגש איתו בהופעה של ה"בטי ברז" בנחלאות ב-2014, עוד לפני שידעתי שהוא מתכנן על קריירת סולו. בשנים שעברו מאז, ראיתי איך הוא מתפתח כאמן שמצא לעצמו שפה מוזיקלית אישית מחוץ ללהקה, תהליך מעניין שעבר מספר גלגולים עד לצאת אלבום הבכורה שלו החודש. שוחחנו בטלפון בזמן שהוא שהה בצפון, מיקום שכפי שהתברר תרם רבות לגיבוש האלבום. כפי שיואל כתב בדף הפייסבוק שלו: "…בלי לתכנן, בגיל 29 איבדתי את הקרקע היציבה של חיי וחזרתי לגור אצל ההורים בצפון. במשך תקופה שבה שקעתי שעות ארוכות במיטה, חזרתי ושאלתי את עצמי: 'איך ממשיכים מכאן'. ואז מתוך הכאב הזה, התחלתי להתבונן פנימה, עם חמלה ואהבה כלפי התקופה שאני עובר… אט אט הרגשתי שאני חוזר לעצמי, לבית הרגשי שלי".

"עלה ברוח, איפה הוא עכשיו?"

יואל, השאלה הראשונה שלי היא כמה זמן אתה עובד על האלבום?
"אם להתחכם, אז התשובה היא שמכיוון שזה אלבום ראשון – מאז שאני בן שש. והתשובה היותר קונקרטית היא בעצם חמש שנים. חמש שנים של ניסוי וטעיה, של בדיקה בהופעות מה עובד ומה לא, ובסופן שנה שלמה שבה הכל התכנס לעבודה עם המפיק, איציק פצצתי. זו הייתה שנה של הרבה כתיבה, והמטרה שלה הייתה לחפש מקום יותר אישי, ואולי יותר כן ופחות מסתתר".

היית בסדנת כתיבה כלשהי, או שזה תהליך שעשית לבד?
"זה כלל הרבה שיחות סקייפ ומיילים עם פצצתי, שנמצא כיום בניו יורק. כל הזמן השמענו אחד לשני את התוצאות, עד שהרגשנו שיש מספיק חומרים מוכנים. ואז הוא הגיע במיוחד לארץ בשביל ההקלטות עצמן".

פצצתי מזוהה מאוד עם הסצנה של הספוקן וורד, הוא הפיק אמנים כמו פדרו גראס וג'ימבו ג'יי, וגם לך היה מופע בשם "ספוקן-סווינג" עם גל ויסברג, ששילב ספוקן וורד עם מוזיקה. האם המפגש עם אמנים מהסצנה הזו שינה משהו בכתיבה שלך?
"אני חושב שמאז שהייתה לי את הזכות לעבוד עם פדרו גראס, עם ג'ימבו ג'יי והספוקן סווינג, פשוט נחשפתי לכותבי טקסטים מעולים, ואין כמו לקבל השראה מאנשים אחרים".

יש הרבה תזוזה גאוגרפית באלבום שלך, מהארץ לחו"ל, מהמרכז לירושלים וחזרה. אתה חושב שזה משקף איזושהי הוויה של הדור שלנו, שמחפש משהו יותר טוב?
"זה מעניין, כי באמת כשיצרתי את האלבום הייתי בהרבה תזוזות. כל שיר נכתב במקום אחר בעולם או בארץ. אבל לא ידעתי עד כמה זה משקף, עד שהתחילו לפנות אלי בשבועות האחרונים אנשים שממש הזדהו עם התחושות שיש בשירים האלה: למשל 'חצי עולם מכאן', השיר על דרום אמריקה, עבור אנשים דרום-אמריקאים, או 'הביתה' שתום יוגב כתבה. פתאום אני מגלה שיש הרבה חבר'ה בגילנו שעוברים סיפור דומה".

יש אצלך מינון זהיר של גרוב מצד אחד, ובלדות שקטות מצד שני. איך התנהל תהליך הבחירה עם פצצתי – מה להכניס ומה להוציא כדי לשמור על איזון?
"ההחלטה עם פצצתי הייתה להוציא אלבום כאלבום. והפריווילגיה באלבום היא שאפשר לספר סיפור יותר רחב. רצינו שהוא יכלול את רכבת ההרים הזו, שכוללת רגעים יותר משוחררים לצד רגעים יותר אינטימיים; וגם רגעים נאמר יותר חלומיים, רגעים מציאותיים, ניסינו כל הזמן למנן. זה מסע שמתחיל ב'מחשבות על סתיו' ונגמר ב'הביתה'".

ציינת את דרום אמריקה, ואני יודעת שנסעת לשם ופגשת מוזיקאים מקומיים, האם המפגש איתם השפיע עליך?
"בהחלט, ניגנתי שם עם מוזיקאים כמו ניקו ארניצ'ו, נגן כלי הקשה, והייתה הופעה בפסטיבל הג'אז של מונטווידאו. יש סגנון שנקרא קנדומבה, שייחודי לאזור הזה של אורוגוואי ודרום ברזיל, הוא הצליל ששולט גם בקרנבל, ניסיתי לקחת ממנו מה שאפשר. אני מקווה להתקרב לשורשים הדרום-אמריקאים ולחשוף אותם עוד. באלבום, בעיקר אפשר לשמוע את זה ב'חצי עולם מכאן' וב'תפסו אותו גונב'".

"איפה הבית ואיפה את, ומה אני רוצה בעצם?"

חתמת את האלבום עם שיר בשם "הביתה", שהוא גם שיר הנושא. האם אפשר להגיד שהגעת למסקנה מהו הבית? מקום או סטטוס מסוים?
"אני חושב שאם הייתה לי תשובה לזה, כל האלבום היה מיותר. אני אשאר עם השאלות. המטרה של האלבום היא לעורר את השאלה אצל כל אחד, לשלוח אותו לחפש את הבית הפנימי שלו, את המקום שבו הוא בעצם מרגיש בבית. זו תשובה שיכולה להשתנות עם הזמן, ולהיות דינמית. יש משהו יפה בלפתוח את הלב ולשאול את עצמך: האם אני נמצא במקום של הבית שלי?"

מצאת מקום שהוא איזון בין העיר לכפר?
"האוטו שלי הוא איזון מושלם, הוא תמיד מביא אותי למקום הנכון באותו רגע. לאחרונה הוא כולל הרבה בגדים, הקלידים שתמיד שם, ועשינו מסע משותף. אחת לשבוע אני בא לבקר בצפון כדי לספוג את האנרגיה המיוחדת שיש בו. אין שבוע אחד שאני לא נמצא פעם אחת בירושלים, תל אביב ואצבע הגליל".

מה מצפה לנו בהופעות? בצוללת הצהובה והאזור?
"יש את הלהקה הקבועה שמלווה אותי, רגב ברוך המתופף מ'בינת אל פאנק' ואביתר חרמש נגן הבס מ'אקוט' ו'פירקת אל נור', ויש גם את יורם לינקר שמפליא לנגן בסקסופון".

זו להקה שהתגבשה בירושלים, אם כך. אני מכירה את ההרכבים האלה משם.
"כן. בצוללת תתארח גם מאיה יוהנה, ששרה איתי את "חזרתי", ובאזור יהיו ג'ימבו ג'יי, ויהלה לחמיש שתשיר. גם הובלת אותי לנקודה של להגיד מילה טובה על תום יוגב כי בעצם חצי מהשירים באלבום לא אני כתבתי, הם נעשו בעבודה משותפת איתה. היא כתבה את המילים ל'חזרתי', ו'הביתה', ויש עוד שני שירים שכתבנו במשותף. יש משהו בכנות חסרת הפשרות שלה, שנורא עזר לי להתחבר למקום החשוף שרציתי להגיע אליו".

יש גם שירים שהם יותר ביקורתיים.
"לא יכולתי לשים את העבר לגמרי מאחור, בכל זאת רציתי לתת קריצה לסוגייה החברתית שתמיד יושבת לי על הלב. זה פשוט נורא כואב לי, חוסר צדק חברתי, לכתוב על הפקקים והגניבות, ולהשתדל שזה יהיה עם מוזיקה שעושה כיף".

אני מאוד אוהבת מוזיקה 'פסנתרית', אבל יש תחושה שכל מי שמנגן פסנתר בארץ עושה מוזיקה בסולם מינורי, לא מוזיקה של 'כיף' כמו שהגדרת אותה. פסנתרן הוא בדרך כלל נייח ונמצא בזווית צדדית יחסית לקהל, וצריך להשתדל יותר מגיטריסט כדי להיות רוקנ'רול.
"אני מבין על מה את מדברת, אבל בתחושה שלי פסנתר הוא כלי כל-כך אקלקטי, אפשר לעשות איתו כל-כך הרבה דברים, ואפשר לצאת מהאזור של הבלדות הנוגות. את הסוד למדתי מהפסנתר של ניו-אורלינס, שהוא הפסנתר הכי רוקנ'רול וסקסי בעולם. למשל מפרופסור לונגהייר וד"ר ג'ון, שנפטר עכשיו".

למדת ג'אז באקדמיה למוזיקה?
"לא, למדתי במסלול שנקרא 'יצירה רב-תחומית'. מסלול בשביל האנשים שלא יכולים להחליט מה הם רוצים לנגן, איפה הם רוצים לגור. זה השילוב המושלם, אני חי כרגע חיים רב-תחומיים".

יואל שמש משיק את האלבום:
בצוללת הצהובה בירושלים במוצ"ש ה-29.6
ובאזור בת"א ב-10.7, יום רביעי

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0