שיקול דעת הורים מומלץ: יואב ארדן על Straight Outta Compton של N.W.A. שחגג 27 שנים השבוע

nwa-straight-outta-compton

היפ הופ נחת עלי בשנה האחרונה כמו מתנה משמיים, ואני עושה הכללה ענקית של הז'אנר כי לכל מקום אליו אני פונה אני מוצא עושר של מוזיקה משובחת: ג'יי קול, קנדריק לאמאר, נאס, א טרייב קולד קווסט, ג'יי דילה, מדליב, קנייה ווסט, ראן דה ג'ולז, דספוט, ג'ואי באדאס, טראוויס סקוט ועוד רבים וטובים; כולם עושים ורסיה מסוימת של מה שנקרא בגדול – היפ הופ. בקטן זה נקרא ראפ, אלטרנטיב היפ הופ, גרוב, ניאו-סול, וסט קוסט/איסט קוסט היפ הופ, אנדרגאונד, ג'אז ראפ, גאנגסטר ראפ, הארד-קור… לכולם יש משהו חדש ומעניין להציע וכיוונים נוספים לחקור.

שמעתי את Straight Outta Compton של N.W.A. (שחגג 27 בשבת) במהלך השנה האחרונה והוא השאיר עלי רושם חזק, כאילו השתחרר אתמול, בעיקר הודות להרגשה שהגלגל חזר אחורה, ביטים בוטים וכבדים עם ליריקה גסה, לא משהו עגול ונוח לאוזן, לא מוצר מוגמר שעבר עשרה מפיקים ונוצר כדי לפנות לכל לקהל רחב. כל כך הרבה כישרון גולמי שרק מחכה להתפרץ, ללא סינון או התנצלות, הפקה משובחת של ד"ר דרה (שקיבל הערכה רבה על ההפקה דלת האמצעים שלו) ומילים בועטות של אייס קיוב, MC ראן ואיזי אי.

עם אלבום כזה, שמכר הרבה יותר אלבומים אחרי שהדביקו עליו מדבקת 'שיקול דעת הורים מומלץ', צריך פשוט ללכת לשמוע, שום דגש בנוגע לכתיבת המילים המעולה של אייס קיוב ואיזי-אי או יכולות הסימפול הפנומנליות של ד"ר דרה לא ישכנעו אתכם שמדובר ביצירת מופת נוקבת יותר מהאזנה קשובה ואמיתית.
ב-2015 האלבום הזה רלוונטי מתמיד. בתקופה בה אנחנו עדים לגל יוצא דופן של אלימות נגד שחורים, זה מרגיש שלא עבר יום אחד מתקרית רודני קינג, והקושי של האדם השחור בארצות הברית מובהק מאי פעם. בני אדם שהפרידו תגרות, קיבלו דו"ח מינורי בכביש או סתם הלכו ברחוב – מצאו את מותם בצורה כזו או אחרת, ואמריקה מבעבעת מצפון לדרום.

כמעט שלושה עשורים עברו ועדיין קומפטון היא עיירת הדגל לקיפוח של המיעוטים, והרבה לפני הקליפ המדובר של 2015 – Alright (של קנדריק לאמאר, יליד קומפטון), היו אלה N.W.A. שיצאו עם הקליפ המאוד ברור לשיר הנושא מהאלבום בו המשטרה רודפת אחרי ההרכב ועוצרת אותם באמצע הרחוב, ככה, כי הם שם.
השירים, שהיו האמצעי להוצאת קיטור ותסכול, לא חסכו בקללות, החפצת נשים, האדרת נשק, הרג שוטרים ושימוש בסמים וקטע כמו Fuck The Police גרם לאף בי איי להתרעם ולתחמות רדיו רבות להמנע מלהשמיע את ההרכב. דבר שלא עצר את האלבום מלהגיע למכירת שלושה מיליון עותקים ללא תמיכת הרדיו או סיבוב הופעות משום סוג.

בעוד מספר ימים עתיד לצאת הסרט העלילתי שנושא את שם האלבום ומתאר את העליה לגדולה של ששת המופלאים עם סיפוריהם הלא מופלאים בכלל: מעצרים, הטרדות משטרה, עוני ומוות מעבר לפינה בקומפטון. את אייס קיוב משחק בנו (אושה ג'קסון ג'וניור) והדמיון במראה ובדיבור מטורף. הביקורות משבחות והנוסטלגיה לאותה תקופה כל כך גדולה שד"ר דרה רץ אל האולפן להקליט אלבום מספר 3 (אחרי שגנז את 'דיטוקס' עליו עבד יותר מעשור) שמתפקד כפסקול לסרט.

האלבום החדש 'קומפטון' (שרווחיו יוקדשו לבניית מרכז חדש לאומניות בעיר), שוחרר בשישי האחרון והאינטרנט מתפוצץ משבחים, עם הופעות אורח של אמינם, קנדריק לאמאר, סנופ דוג, אקזיביט, אייס קיוב ועוד. האווירה משדרת רשע, המילים מדברות פשע והשירים משלימים מה שהסרט רוצה להגיד – שכישרון לעולם יהיה מעורבב עם קושי ושכל יהלום הוא חתיכת פחם בהתחלה. וכיאה לליטוש יהלומים – כך גם דרה עושה באלבומיו, כשבראשון הציג לעולם את סנופ דוג, בשני את אמינם ועכשיו תפגשו את שני בני החסות שלו – ג'אסטוס וקינג מז (Justus, King Mez), איתם כתב את רוב האלבום ועל שניהם שווה לשים עין.

ביקורת על הסרט בקרוב…

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0