תומר:
זה לא סוד שאנחנו אוהבים מאוד את רודריגז פה על הספינה ומנצלים כל במה שניתנת לנו כדי להשמיע ולכתוב על האמן הזה והסיפור הנדיר שלו. מה שעדיין לא עשינו(נונונו לנו) זה לכתוב על האלבום השני שלו "Coming From Reality", שבדומה לאלבומו הראשון – מהפנט אותך מהשניה הראשונה.
את האלבום הקליט רודריגז בלונדון אחרי שמפיק אחד, סטיב רונלד שמו שהפיק בן היתר ל-"The Cure " "The Pretty Things" ועוד, שמע את אלבומו הראשון וזיהה ישר את הפונטנציאל של אותו בחור מדטרויט. והתוצאה? קצת יותר מ-50 דקות של פסיכדליה ברוח התקופה, טקסטים חריפים וחדים ואפילו רומנטיקה קלה ומרעננת.
גם כאן, כמו באלבומו הראשון, מכניס אותנו רודריגז לעולם שלו. הטקסטים הלא מתפשרים פוגעים איפה שצריך, הכינורות שנכנסים ומעניקים מימד נוסף לגיוון שיש באלבום הזה, הכנות, האצילות של הבחור הזה – כל זאת ועוד כל כך הרבה משלימים פאזל של שלמות לתוך אלבום אחד שנשכח וחזר לחיים.
היכולת של רודריגז לספר את הסיפור שלו דרך מוזיקה הא בגדר נס, לא משהו שתשמעי בשום מקום אחר(טוב נו, אולי אצל דילן) וכשניגשתי להאזין לאלבום הזה קצת חששתי. חששתי שזה עוד סוג של "מלכודת האלבום השני", אותה מלכודת של אלבום בכורה מופת ואלבום שני פח.
לא במקרה הזה. היכולת נשארה אותה יכולת, הנושאים מרתקים, המוזיקה מעולה ואנחנו קיבלנו אלבום שני, שכמו הראשון, ינוח כמעט 4 עשורים וכמו הראשון- יהיה אלבום מופתי.
אז את הסיפור של רודריגז כבר כולם מכירים והאלבום הראשון שלו נמצא ביותר ויותר ספריות דיסקים ועל קבצים כי אנחנו כבר בעתיד, אבל האלבום השני, כך מרגיש לי לפעמים, נבלע מאחורי אחיו הגדול בלי סיבה. אם חשבתם שרודריגז מתחיל ונגמר ב-"Sugar Man" תחשבו שוב. השיר האחרון שהקליט נקרא "Cause" ואי אפשר, פשוט אי אפשר להשאר אדיש אליו.
למרות שאנחנו חיים בעולם מהיר בו הזמן משחק תפקיד חשוב – קחו לכם את ה-50 דקות האלה(או רק את ה-5:36 של השיר) ואני מבטיח לכם שהזמן שלכם ינוצל לטובה. תעשו חיים…
והאלבום המלא:
COMMENTS