משהבינו שאופרת הרוק השאפתנית שתכנן מוחו הקודח של טאונשנד כהמשך ל"טומי" לא תצא לפועל, נכנסה הלהקה לאולפן והוציאה את מה שנחשב בעיני רבים לשיא האמנותי שלה (אם כי הוויכוח טרם הוכרע) – Who's Next. הסינתיסייזרים של טאונשנד מוסיפים נפח איפה שצריך (כן כן, הכלי הזה יכול להישמע טוב כשיודעים איך להשתמש בו), הגיטרה שלו מדויקת מתמיד, חטיבת הקצב הטובה בהיסטוריה היא חטיבת הקצב הטובה בהיסטוריה, ובאופן כללי המוזיקה של הלהקה רועשת יותר מאי פעם – וזה מבלי לאבד גרם של רגש והנאה.
השיר Bargain, למרות האקורדים הכבדים והתופים הרועמים, הוא בעצם אחד משירי האהבה הכי יפים שנכתבו. זהו שיר על חיזור של גבר אחרי אישה – גבר שלא מפחד להשפיל את עצמו, לתת את כל מה שיש לו בעולם הזה, לשלם כל מחיר, לעבוד כל חייו, להמיר את חייו הנוחים בחיים רעים – וכל זה רק כדי לזכות ב"מציאה" שלו. נשמע קצת נדוש, כן, אבל כשמדובר ב"המי" שום דבר לא באמת נדוש.
לילה טוב מקולומבוס…
COMMENTS