איתן: קפצנו אתמול ללואיוויל, קנטאקי כשהקפטן סיפר לנו על מעלליו של האיש בעל אלף המסכות בוני 'פרינס' בילי, ואני אשמח להתעכב שם עוד רגע כדי להזכיר את אחד ההרכבים היותר משמעותיים לטעמי שפעלו ברוק האמריקאי של תחילת ה-90.

Slint הוקמה בשנות השמונים המאוחרות, על חורבותיה של הלהקה Squirrel Bait (פיתיון הסנאי?). הם היו מהראשונים שדחפו את העגלה שנקראת 'פוסט-רוק' או 'רוק-שכלתני', אלא שבניגוד לגרנדיוזיות שאליה נשאב הז'אנר הזה לקראת סוף העשור, סלינט הגישו אותו בצורתו הגולמית והבסיסית ביותר. לצורך העניין הם גייסו להפקת שני האלבומים היחידים שלהם מפיק ששירת אותם עוד מימי 'פיתיון הסנאי', אחד שעתיד להיות עסוק מאוד בשנים הבאות, סטיב אלביני שמו (פיקסיז, נירוונה, פי. ג'יי. הארווי).

התקליט "Spiderland" מ-1991 שסימל עבור רבים התחלה של משהו חדש ומעניין, מבחינתם היה למעשה שירת הברבור, וחברי ההרכב התפזרו רק כדי להמשיך לעשות מוזיקה מצוינת בלהקות אחרות: Breeders, Tortoise ו'האחים פאלאס' של ההוא מאתמול. אגב ההוא מאתמול הוא במקרה גם זה שצילם את העטיפה של האלבום שלפניכם. עיר קטנה לואיוויל. פחות תושבים מבירושלים 🙂
הנה מתוכו "בוקר טוב, קפטן". שיהיה בוקר טוב וחג שמח מכל יושבי הספינה!

פוסט הבא
פוסט קודם

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0