Homeקולומבוס

המדריך לפלייליסט המנצח /// אורן גוטליב בטקסט מיוחד לפטריאונים

נכון האנשים האלה שעורכים פלייליסטים מדהימים בהינף אייפון? עכשיו גם לכם יש הזדמנות ללמוד איך עושים את זה

Photo by blocks on Unsplash

אתחיל בדיסקליימר: פלייליסט הוא דבר מאוד סובייקטיבי ואין לי שום יומרה להגיד למישהו אם הפלייליסט שלו מוצלח או לא, אין באמת דרך לאמוד את מה שבסוף מסתכם בטעם אישי. אבל, ובהחלט יש אבל, יש דרכים להפוך את הפלייליסט, בטח כזה שמופעל עם עוד אנשים, ליותר אטרקטיבי, מאוזן ובינינו, הכי חשוב – גורף מחמאות. אז הנה אבני היסוד שיעזרו לכם ליצור פלייליסט שיגרום לשזאם של החברים שלכם לפעול בלי הפסקה:

1. טייטל: המסגרת לתהליך יצירת הפלייליסט. לא מדובר פה רק על השם של הפלייליסט, אלא בעיקר על המטרה שלו. כלומר, האווירה הכללית שהוא נוצר בשבילה, מה אני רוצה להעביר למאזין ששומע אותו ובאילו סיטואציות אשתמש בו. כך למשל, טייטל יכול להיות: יום חורפי, מקצבים אקזוטיים, ריצה למרחקים ועוד. השם של הפלייליסט יכול להיות ביטוי מילולי לטייטל שבחרנו ולהיקרא למשל "גשם על חלון ביתי", או שהוא יכול להיות משהו מופשט לחלוטין פרי יצירתנו.

2. אבן פינה: השיר הראשון שיתווה את הדרך, השיר שנותן את הווייב שהשירים האחרים בפלייליסט צריכים לשמר. אם למשל הלכנו על פלייליסט אינסטרומנטלי ליום שמשי, אבן הפינה יכולה להיות שיר אפרוביט סטייל Fela Kuti או יותר לייד בק FKJ סטייל. שניהם מקיימים את הטייטל המבוקש אבל במימושים שונים, האחד קצבי ומרקיד והשני אמנם פחות מעורר תנועתיות אבל מברך את השמש בצורה נפלאה. אבן הפינה יכולה להגיע גם לפני השלב הראשון. שמעתם שיר שעפתם עליו? אותם רוצים לבנות סביבו פלייליסט? תבינו מה הווייב שהוא מעורר בכם, תהפכו אותו לטייטל של הפלייליסט ועופו איתו קדימה.

 

  1. תהיו נאמנים לעצמכם: כשאנחנו בונים רשימת השמעה שהיא לשימושנו הפרטי – למקלחת, לרכב או כל שימוש אחר, אנחנו חושבים קודם כל על עצמנו. השירים הם הרבה פעמים כאלו שאנחנו יודעים לדקלם בעל פה, מקצבים מיוחדים ששמענו ורצינו שלא יאבדו לנו במרחבי הספוטיפיי, או אפילו גילטי פלז'ר אישי שהתחושה היא שרצוי שיישאר לאוזנינו בלבד. כך גם בדיוק צריך להיות הפלייליסט המנצח שלכם. לרוב כשמרכיבים פלייליסט שנועד לעוד אוזניים חוץ משלנו, יש נטייה "לדחוף" שירים שהם אהובים או קולעים יותר לטעם של הקהל הרחב, אם במטרה למשוך את תשומת לב המאזינים או כאקט ריצוי (או שזה רק אני הפולני?) אבל ההפך הוא הנכון – תישארו נאמנים לעצמכם! הפלייליסט יישאר יותר נאמן לטייטל ולאווירה, הטאצ' הייחודי שלכם יישמר ואנשים יחשפו לטעם שלכם, יגלו דברים חדשים, ישאזמו בלי הפסקה והקרדיט כולו שלכם.
  2. צאו מהקופסה: אמנם קבענו מסגרת ואווירה כלשהי לפלייליסט, אבל אין זה אומר שאי אפשר לצאת מהקווים. אם אני אקביל זאת לעולם הפיזי, זה כמו ללכת עם חליפה ו"לשבור" את הלוק עם גרביים צבעוניים. החריגה הזאת נותנת טוויסט נחוץ בתוך הפלייליסט ומונע ממנו להפוך לשבלוני מדי. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בשפה אחרת; כך למשל אם הלכתם על פלייליסט שהוא בעיקרו פולק-רוק באנגלית, את הניק דרייק והג'ון מרטין אפשר לתבל באומן כמו Menduka, שמצד אחד משמר את הוויב שלנו ומצד השני מפלפל אותו בקצת פורטוגזית. אותו דבר תקף גם לשירים שחורגים מהז'אנר המוביל או למשל קטעים אינסטרומנטליים בין מלודיות.

  1. הרחבת המאגר: חברים באים בערב לשבת בחוץ לאור נורות לד צבעוניות, אתם באמצע הכנת פלייליסט אלקטרוני דאון-ביט שיתאים לאווירה, אבל אחרי שעברתם על Burial ,Mount Kimbie ודומיהם והכנסתם משהו מהרליסים העצמאיים של תום יורק – נתקעתם. הגיוני. הרי אנחנו לא מכונה ואם יש לנו רעיון לפלייליסט בראש זה לא אומר שיש לנו שלושים שירים בשלוף שרק מחכים שנצרף אותם לרשימה. במקום להכניס כמה שירים של אותו האומן שזה big no no בפלייליסט מנצח, פלטפורמות ההאזנה השונות מספקות כמה פתרונות מצוינים לכך. הדרך שבעיניי הכי מרחיבה אופקים, שומרת על הטעם האישי ומניבה פנינים היא פלייליסטים אישיים של אומן אהוב. אם נחזור לפלייליסט האלקטרוני לעיל, אפשר ללכת לאומן שאנחנו מעריכים מהעולם הזה, Four Tet למשל, ולחפש את הפלייליסטים שהאומן יצר (לא אלה שהוא "משתתף" בהם). כמובן שלא צריך ללכת שבי אחריו ומבין שלל השירים למצוא את אלה האהובים עלינו ביותר, להעמיק החדש שגילינו ושם למצוא את הצליל שיהיה התוספת המושלמת לפלייליסט שלנו.

האזנה לפלייליסט המצוין של Four Tet.

  1. אורך: אורך של פלייליסט זאת סוגייה מעניינת שאולי דורשת פוסט בפני עצמה. האם יש אורך אולטימטיבי? האם פלייליסט טוב הוא כזה שצריך לשמוע את כולו מרגע ההפעלה ועד הסוף? או שהמטרה שלו היא בכלל להיות מאגר לא נגמר ומפתיע בכל לחיצה על שאפל? אם תשאלו אותי, התשובה מסתתרת בסעיפים הקודמים. האורך של הפלייליסט צריך לשרת את מטרתו ואת הוויב שהוא מביא איתו בצורה הטובה ביותר. אם אני בפלייליסט שקיעה Here Comes The Sun סטייל, הפלייליסט צריך להיות לא יותר מ-45 דקות, מספר דקות לפני שהשמש נעלמת וכמה דקות לאחר מכן, כשהשמים נצבעים והאור דועך אט אט.
  2. מקצה שיפורים: לאחר שמילאנו את הפלייליסט בשירים ולפני שאנחנו מוציאים אותו לאוויר העולם, טסטינג קצר יוודא שהפלייליסט שלנו באמת מוכן לפעולה. הדרך לעשות מבחן עצמאי נאות הוא בעזרת השאפל. נפעיל את הפלייליסט, נריץ כמה שירים ונחפש את אלו שעולים בסדר הרנדומלי ושוברים את האווירה. כך למשל, בזמן שהכנתי רשימת השמעה של אולדקסול היפ הופ הרגשתי כי Doomsday של MF DOOM מתאים בול לפלייליסט (DOOM הוא תמיד התשובה הנכונה לכל). אבל כשהוא נוגן בטסטינג שלי אחרי Mathematics של Mos Def ולפני Jazz של השבט שנקרא קווסט, הבנתי שהוא לא מספיק קצבי וקצת הורס את האווירה שכיוונתי אליה. אדע שאמנם כבודו במקומו מונח, אבל המקום הזה הוא לא הפלייליסט הנ"ל.
  3. האזנה נעימה: השלב האחרון והמהנה מכולם. לחיצה על הפליי בידיעה שבידינו הפלייליסט המנצח.

אסיים בדוגמה אישית. בחודשים האחרונים אני אובססיבי בצורה קצת מעוררת חשש ל- El Michels Affair, ההרכב האינסטרומנטלי של Leon Michels המצוין. המקצבים של ההרכב מהפנטים אותי, כל כך קליטים ומאידך כל כך לא קונבנציונליים. שילוב של לופים שכל מפיק היפ הופ חולם עליהם, בשביל הסמפל המושלם למלודיות סול שאומנים עומדים בתור בשביל לשיר אותן. אחרי שחרשתי כל אלבום וסינגל שנקלע בדרכי החלטתי ליצור פלייליסט בהשראתם, כזה שהטייטל שלו הוא מקצבים לא קונבנציונליים. לאבן הפינה שלי כמובן בחרתי שיר של ההרכב,  'Lesson Learned', ואליו צירפתי עוד מקצבים משונים שנתקלתי בהם. כמובן שנשארתי נאמן לדברים שלדעתי הם טובים ומיוחדים, מבלי לנסות לקלוע לטעם של אחרים. תיבלתי את הקטעים האינסטרומנטליים בשירים עם קצת ליריקה אבל כזאת שמשאירה את הקצב במרכז הבמה ולא פוגעת במטרת הפלייליסט שלי. אחרי שקצת נתקעתי, הלכתי לפלייליסט שיצר מישלס עצמו וגיליתי שם אומנים מדהימים, שמהם קטפתי עוד כמה שירים מצוינים. בשביל להבין את האורך הרצוי חשבתי על הסיטואציה שבה הפלייליסט יושמע והגעתי למסקנה שהוא צריך להיות בעירך כשעה: מצד אחד מספיק זמן בשביל שהמאזינים שהם לא אני יספגו את האווירה שניסיתי להעביר, יחשפו לעולמות חדשים, וכן, גם ישאזמו כמה שירים; ומצד שני לא ארוך מדי בשביל לחסוך את השלב שבו אני מותקף בבקשות מהקהל לשירים מוכרים יותר, או לפחות כאלו עם יותר מילים. לאחר טסטינג ומקצה שיפורים קל הפלייליסט המנצח שלי מוכן ומזומן! עכשיו רק חסרים אורחים שיבואו להנות יחד איתי. גם בספוטיפיי/אפל מיוזיק מהבית זה בסדר:

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0