גראפלי וריינהארדט חוזרים לחיים /// יותם זיו עם המלצה לקראת ההופעה של The Mandatory Swing Band

The Mandatory Swing Band. צילום: פיטר ויט

למרות שנראה שנגיף הקורונה נוצח בארצנו, החיבורים המוזיקליים שנוצרו בעקבותיו ממשיכים להיות נוכחים. The Mandatory Swing Band הוא הרכב שקם בקורונה כדי להחזיר לחיים את המוזיקה של הגיטריסט דג׳אנגו ריינהארדט והכנר סטפאן גראפלי. בהרכב החדש, הכנר עומר אושנו, הגיטריסט דווד דונייבסקי והזמרת אלה דניאל יוצקים את הפרשנות שלהם למוזיקאים הנערצים עליהם.

שרדו את המלחמה

ההרכב האלמותי של ריינהארדט וגראפלי הוקם בפריז תחת השם Quintette du Hot Club de France. השניים היו חברים בלהקתו של לואיס וולה ונהגו לג׳מג׳ם יחד מאחורי הקלעים בסיום המופעים. לאחר שמנהלי ה-"Hot Club de France" – אגודה לחובבי ג׳אז וסווינג פריזאים, שמעו אותם מנגנים יחד, הם התעקשו שיקימו הרכב. ריינהארדט היה מרקע צועני, בן לשבט הרומה או ׳מנוש׳ כפי שנקראו בצרפת, וגלגולו הראשון של ההרכב כלל רק כלי מיתר. כתוצאה מכך, כיום הסגנון שלהם נקרא על פי רוב ״ג׳אז צועני״. אולם הרפרטואר שניגן הקווינטט התבסס כמעט באופן מוחלט על שאנסונים ומוזטים צרפתיים וסווינג אמריקאי, וזה בדיוק מה שיפה וייחודי במוזיקה שיצרו: למרות ההשפעות המוכרות, היא הייתה חדשנית ולא נשמעה דומה למה שאוהבי המוזיקה ברחבי העולם הכירו באותה התקופה. אפשר לשמוע זאת באחד מהקטעים הראשונים של השניים משנת 1937 "מיינור סווינג".

עם או בלי קשר לעובדה שריינהארדט מעולם לא הגדיר את עצמו כמי שמנגן ג'אז צועני, לאחר שדרכם של השניים נפרדו, העמיק הגיטריסט בג'אז האמריקאי, בבלוז ובבי-בופ ששלט ואפילו הופיע עם דיוק אלינגטון באמצע שנות ה-40 של המאה הקודמת. באותן השנים, גם סגנון הנגינה המשותף של השניים היה הרבה יותר פי-בופ מאשר בתחילת דרכם, כפי שבא לידי ביטוי בקטע המקסים הזה מ-1947. השותפות המוזיקלית הזו, שנרקמה בגיל צעיר, שרדה את מלחמת העולם השנייה ואת הגבולות הלאומיים שהפרידו ביניהם – ריינהארדט העביר את תקופת המלחמה בפריז, גראפלי בלונדון.

ג'יפסי פינת ישראל

החיבור של שלושת הישראלים (ביחד ולחוד) עם המוזיקה של גראפלי וריינהארדט החל כבר בילדות. עומר אשנו הוא כנר ג׳אז וירטואוז זוכה פרסים, שהתבסס בניו יורק בארבע השנים האחרונות. הוא הפסיק לנגן כינור קלאסי וחזר לנגן ג'אז אחרי שנחשף למוזיקה של גראפלי ושל צ'ארלי פארקר. החיבור של דווד דונייבסקי עם המוזיקה של ריינהארדט הגיע בשלבים מאוחרים יותר. דונייבסקי, ירושלמי המתגורר בשנים האחרונות בפריז, נחשב לאחד הקולות המובילים במוזיקת הסווינג הצרפתי ומהווה השראה לגיטריסטים רבים בסגנון מרחבי העולם. אחרי שנחשף לריינהארדט, הוא החליט להקדיש את עצמו באופן מוחלט למוזיקה שלו ולסווינג המסורתי. דונייבסקי מוביל בפריז את הביג-בנד "Duved's Pre-bop Orchestra”, הרכב המנגן מוסיקת סווינג מקורית בעיבודם של חברי ההרכב, ומוביל מספר הרכבים מצליחים נוספים. אלה דניאל נולדה בבאקו, אזרבייג'אן ועלתה לארץ עם אמה כשהייתה בת שנתיים. דניאל ניגנה על פסנתר כבר בהיותה ילדה קטנה, ובנעוריה החלה לכתוב ולהלחין, אך עדיין לא החשיבה את עצמה זמרת. כשהייתה בת 19 מהלך החיים הביא אותה ללונדון, שם ניגנה על אקורדיון ולראשונה גם שרה ברחובות עם להקת בנות צעירה. לאחר חזרתה לארץ, החלה את לימודיה באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, שם הכירה את חברי The Betty Bears, הרכב ברוח הסווינג והבלוז של לואיזיאנה וניו אורלינס.

מה שמאפיין ומייחד את ההרכב הישראלי הצעיר הזה הוא המקומות השונים וההשפעות המוזיקליות של כל אחד מהם, שמוצאות את דרכן אל המוזיקה שלהם. למרות שהם מנסים להתאים את עצמם להרכב האלמותי של ריינהארדט וגראפלי, ההשפעות השונות שלהם מורגשות, ויוצרות סאונד חדש ומיוחד. כך לדוגמא, אשנו, שהתעמק במהלך שהותו בניו יורק בג'רז מודרני עם השפעות אפריקאיות, מביא גם אותן כשהוא מתאים את עצמו לנגינה של גראפלי. דונייבסקי ניגן לא מעט פיוז'ן בהשפעת ג'ון סקופילד ואחרים, וכשהוא "עושה" ריינהארדט, הפיוז'ן של סקופילד כבר בפנים. דניאל המנוסה בשירת בלוז ובסווינג, מעולם לא שרה ברכות ובמתיקות של הזמרות הצרפתיות שהצטרפו להרכב של הכנר והגיטריסט. סגנון השירה שלה מחוספס וקשוח בהרבה וגם כשהיא שרה ברכות, החספוס של ניו אורלינס מפציע.

ב-26.4 השלושה יופיעו במועדון ה"טרמינל 4" יחד עם אלון שגיא בגיטרת ליווי וטל רונן על הקונטרבס.