Homeספיישלים

לייב על המסך /// עומר אסייס ממליץ על חמישה סרטי הופעה מעולים

אפשר להתווכח הרבה על טיבו של הסרט "Bohemian Raphsody", אבל אם יש דבר אחד שהוא עושה מצוין, זה לתת כבוד להופעה ההיא בלייב אייד ובכלל – לתענוג שבהופעה חיה טובה. אפילו אם היא נצרכת באמצעות מסך.
אז אחרי שראיתם, דיברתם ואולי קצת נרגעתם מפסטיבל קווין, הנה חמישה סרטי הופעות מצוינים וראויים כל אחד בדרכו…

הטוב: Various Artists – Watsstax
העובדה שמוזיקה שחורה כבולה באזיקים להיסטוריה הפוליטית של האדם השחור הייתה חדשות ישנות כבר ב-1973. הקונצרט הזה בו מככבים כל המוזיקאים שהיו חתומים אז בלייבל ההיסטורי Stax, בא לציין שבע שנים לפרעות בוואטס, לוס אנג'לס. באותן הפרעות נהרגו 34 שחורים על ידי המשמר הצבאי של קליפורניה ששלח יותר מ-4,000 חיילים להשתלט על האירוע.
מככבים בקונצרט הזה אלברט קינג, רופוס תומאס, ה-Bar-Kays, הסטייפלס סינגרס ואייזק הייז. כל אחד מהאמנים נותן בדרכו הופעה מלאה גרוב ונשמה של פ'אנק, סול, רוק ובלוז, עם קטעי קישור של ריצ'ארד פריור. הדובדבן שבקצפת הוא לראות את הקהל, שכנראה רוקד ומופיע יותר טוב מכל אחד מהמוזיקאים שעלו שם על הבמה. חיבור של קהל למוזיקה זו דרגה מסוימת של אהבה. אבל כשמשולב בזה חיבור לתרבות, היסטוריה ובמיוחד שכול, זו רמה אחרת לחלוטין.

הרע: AC/DC – Live At River Plate
מכירים את זה שאתם כל-כך מתלהבים ממוזיקה עד שאתם לא יודעים איך להכיל את זה?
אז בהופעה הזו מלפני עשר שנים בארגנטינה נראה שהחבורה האוסטרלית הצליחה למצוא כמה אלפים יפים של אנשים כאלה, ולתת להם את המופע של חייהם.
יש משהו במוזיקה של הלהקה שנעדר פאסון במובן הכי טוב שלו: השירה לא תמיד עד הסוף, כמעט כל הלהקה עושה פרצופים מוזרים מדי, והבגדים? על סף המגוחכים. ועדיין אין עוררין על כך שלמרות כל אלו, חיבור כזה בין להקה לקהל שלה לא רואים כל יום. פרט לכך, אין שיר שהוא פחות ממצוין בהופעה הזו. לחצו על הפליי ותישאבו גם אתם לרוקנ'רול בצורה הגולמית ביותר.

הלא פחות רע: 2PAC – Live At The House Of Blues
היו הרבה דומים לו, יכול להיות שאפילו טובים ממנו, אבל נדמה שלא היה בשנות ה-90 ואולי אפילו היום, ראפר שמתגעגעים אליו כמו טופאק. פה הוא מופיע יחד עם סנופ דוג ו-Tha Dog Pound, בהופעה שתתברר לימים כהופעה האחרונה של הראפר, שבועיים בלבד לפני מותו. האנרגיה והפלואו של טופאק, ביחד עם הקלילות הבלתי נסבלת בה הוא מלהטט על הבמה, מדביקים את הצופה למסך לכל אורך ההופעה. טופאק היה בן עשרים וחמש בהופעה הזו, קצת בלתי נתפס באיזה שיא הוא הגיע לגיל הזה, ואיזו היסטוריה הוא הפך להיות בהתחשב בזמן הקצר בו פעל.
פה אפשר לצפות בה ורק לדמיין מה היה קורה אם היה נשאר איתנו עד היום >>>

למתקדמים: Godspeed You Black Emperor – We Have Signal
סדרת ההופעות We Have Signal אירחה מוזיקאים רבים וטובים. אבל אין הרבה להקות שלוקחות את המאזין למסע כל-כך משוגע כמו החבורה הקנדית הזו. בהופעה בבית הקפה בבירמינגהאם, אלבאמה, הלהקה מתחבאת מאחורי חשכה לא מעט מהזמן, ובחלק אחר מרצד על פניהם וידאו ארט אפוקליפטי, ובאופן כללי העניין הויזואלי פה מוסיף לחוויה לא פחות מהמוזיקה.
המוזיקה המהפנטת של הלהקה – שילוב משכר של הלימות תופים, כינור בעל סאונד מעוות וגיטרה חשמלית שמנגנים עליה עם הכל פרט למפרט או אצבעות, היא העניין פה. אי אפשר להתעלם ממנה, למצמץ או להתעייף אפילו לרגע – היא תוך שנייה תאסוף אליה גם את העייף שבצופים.
יש משהו בצילום ההופעה הזו שמתכתב עם המוזיקה של ההרכב: לא מושלם, לא מחווט עד הסוף לכאורה וכאוטי, אבל בדיוק מה שצריך כדי שלא נוכל להוריד את העיניים.

החיים עצמם: Talking Heads – Stop Making Sense
תהיתי אם לפתוח או לסיים עם סרט ההופעה הזה. בעיקר בגלל שתשעים הדקות האלו הן ההתמכרות המוזיקלית הכי קשה שלי בשנים האחרונות.
אני מוצא את עצמי חוזר אליהן כל פעם ועדיין מתרגש כאילו אני שומע אותן בפעם הראשונה.
אני לא מעריץ של האייטיז ומעולם לא הייתי. אני סופג את המוזיקה של העשור הזה רטרואקטיבית, לאט לאט ובזהירות. אבל ההופעה הזו היא משהו אחר. דייויד ביירן והלהקה גייסו לסיבוב ההופעות שלהם את ברני וורל, קלידן פאנקאדליק, ועוד סוללה של זמרות ופרקשניסטים שכולם ביחד נותנים הופעה מלאת אנרגיה ויצירתיות. בין אם זה ריקוד סולו עם מנורת לילה, חליפה ענקית או ריקוד הסרטן האגדי של טינה ווימות' הבסיסטית, חברי הלהקה ובמיוחד ביירן מפתיעים בכל שיר עם אלמנט ויזואלי קטן לכאורה, אך כזה שמצליח להבריק בפשטותו. לרגעים, כשרואים את כל הנגנים רוקדים יחד בתיאום, נדמה שהם נהנים מההופעה יותר מקהל.
הבימוי של ג'ונתן דמי דואג שהאווירה המשוגעת שהייתה בהופעות שנכללות בסרט, תוגש באופן הכי טוב שיש. עם תאורה מינימלית אך מדודה, כמעט מבלי להראות את הקהל, ועם יכולת מדויקת בלהתמקד בדבר הכי מעניין שקורה על הבמה. הסרט הזה טוב בזכות כל אלו, לא פחות מהמוזיקה.
גם אם אתם לא בקטע של אייטיז, גל חדש או שאר טייטלים מפוצצים, תקשיבו להופעה הזו. מוזיקה אפריקאית, אלקטרונית, פופ או גוספל – בשעה וחצי האלה תוכלו למצוא כמעט כל אלמנט מוזיקלי שרלוונטי לנוף המוזיקלי של היום.

http://www.youtube.com/watch?v=4xL7Ilh1DFI&feature=youtu.be&fbclid=IwAR3v1tMhnrzDPK_z7eV9rU30ZxtPr3GSEi3FogQgQeBdt857PEXLkIARqcM

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0