Homeאלבומים חדשים

תסתכלו סביב: אלקנה כהן על "סביבנו", האלבום החדש של יוני רכטר

יוני רכטר. צילום: גלעד אבידן (וויקימדיה)

ארבע עשרה שנים עברו בין האלבום הקודם של יוני רכטר – "עוד סיפור", ובין האלבום הנוכחי שיצא לפני כשבועיים – "סביבנו" (בהפקה של אלון לוטרינגר), אבל רק יציאת האלבום הזה הזכירה לי כמה חיכיתי לאלבום אולפן חדש של יוני רכטר.

הרבה השתנה בארבע עשרה השנים מאז "עוד סיפור": הכותב העיקרי שעבד עם רכטר, עלי מוהר, נפטר. גם אחד מגדולי משתפי הפעולה איתו, אריק אינשטיין, הלך לעולמו. אוסף כפול יצא לפני שתים עשרה שנים, ואלבום הופעה כפול העביר את החוויה של סיבובי הופעות מוצלחים ביותר שכללו שיתופי פעולה עם רונה קינן, ברי סחרוף, דניאל זמיר, איתי פרל ולאחרונה גם "הדג נחש" ואפילו איחוד חגיגי של כוורת, אבל שירים חדשים – זה משהו שחיכינו לו כבר הרבה מאוד זמן, והנה הם מגיעים.
"סביבנו" הוא אלבום של שירים. יש בו שירי משוררים (של אמיר גלבוע, יהודה עמיחי ונתן זך), שרכטר מלחין בכישרון המיוחד שלו להלחין קטעים שנראים כמעט בלתי אפשריים להלחנה, ולהפוך אותם למנגינות שעוטפות את המילים. יש בו שירים שנכתבו על ידי עלי מוהר, יענקלה רוטבליט, ברק פלדמן ודניאלה לונדון-דקל וגם חברו הטוב של רכטר משכבר הימים דני מינסטר (שכתב בעבר את "דמעות של מלאכים", את "בלעדייך" ואת "הו, איזה לילה", ובאלבום הנוכחי את "עכשיו" האופטימי).

האלבום נפתח ב"צליל מתי הוא מתחיל" – מילים פשוטות ומקסימות של עלי מוהר שמקבלות לחן ועיבוד שנשמעים פשוטים ברגע הראשון, אבל מחביאים בתוכם הפתעות קטנות ורגעים קסומים. "גן עדן", למילים של ברק פלדמן מראה כמה יופי יש ברגעים הפשוטים בחיים – נושא שחוזר לאורך שירים נוספים כמו "אולי" (מילים דניאלה לונדון-דקל), שם מבקש רכטר: "כדאי שתתרגלי, אל שערי הנסוג והכרס, כדאי שתימשכי, אל דיכאון קיומי יציב", כשהוא מלווה את עצמו בפסנתר קופצני ואופטימי.
ב"מדריך תיירים לירח", שכתב יענקלה רוטבליט, רכטר לוקח את עצמו ואת אהובתו אל הירח, שם מסתבר שסיפורי אהבה קורים בדיוק כמו על הארץ, אבל "ואת ברשות עצמך", גם הוא של רוטבליט, דווקא לוקח אותנו לסוף האהבה, בשקט ובלחן עדין מאוד.

לשני משוררים באלבום, רכטר מצרף אליו שני זמרים שמוסיפים גוון משלהם: רונה קינן ב"אדם בחייו" (יהודה עמיחי), כבר רגילה לשיר עם רכטר, אבל ב"כמו" (של נתן זך), מגיע חבר ותיק הרבה יותר – גידי גוב שיחד עם רכטר הופך את השיר הקצת כבד הזה לחגיגת ג'אז סול.

יוני רכטר הוא אחד מגדולי המלחינים והמעבדים הישראליים בארבעים השנים האחרונות, והלחנים שלו תמיד מלאים במתיקות פשוטה ולא פומפוזית. האיש הגבוה יושב ליד פסנתר בצידי הבמה, שר בקול שקט ולא עשיר במיוחד. הוא לא בא לזעזע, להדהים או להפיל לסתות. המילים שהוא בוחר, המוזיקה שהוא כותב להן, העיבודים והשירה שלו מלאים באופטימיות, בהרבה הומור ("למה לא אמרת לי" מהאלבום הנוכחי הזה הוא דוגמה מעולה להומור הזה) ובכישרון שגורם לרצות להאזין לשירים שלו שוב ושוב.

"מה שלא היה, כבר לא יהיה עוד, הרוח בא ואין עוד ערפל", שר יוני רכטר את המילים של דני מינסטר שיר אחד לפני שהאלבום נסגר. אין באלבום הזה דברים שלא היו קודם, ומה שיש בו הוא חגיגה אמיתית לאוזניים.

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 0