אני לומד המון מהתלמידים שלי בחטיבת הביניים. גם על מוזיקה. בגלל שהם יודעים כמה אני אוהב מוזיקה הם מספרים לי לא מעט על דברים שהם שומעים, וכך נחשפתי לראשונה ללהקות כמו Imagine Dragon או האנג'לסי, וגם לדמי לובאטו.
כך, בזכות התלמידים שלי והרמקולים הניידים שלהם, מצאתי את עצמי מחכה לצאת אלבום החדש של עומר אדם, "מודה אני", ומה אני יכול להגיד- לא התאכזבתי.
הסיפור של עומר אדם הוא הסיפור של ניסיון הכניסה של הפופ הים תיכוני אל לב המיינסטרים הישראלי: לפני שבע שנים התפרסם אדם, מושבניק ממשפחה של קציני צבא, "בזכות" שערוריה שהתעוררה כאשר התגלה כי הוא זייף את גילו וכך נכנס לתוכנית "כוכב נולד". הפרסום השלילי עשה הרבה טוב לזמר הצעיר (אז בן 15): הקול העמוק נעשה מוכר בתחנות הרדיו האזוריות, והשילוב בין בלדות בכי בסגנון עופר לוי לבין להיטי מסיבות קווקזיים עבד טוב בשוליים של המוזיקה המזרחית ובאינטרנט.
אבל עומר אדם כבר לא בן 15. הוא בן 22 – והוא התבגר והשתנה בשבע השנים האלו. אפשר היה להרגיש את השינוי הגדול כבר באלבומו הקודם "מוזיקה ושקט", ובעיקר בשיר הנושא הגלגלצי, שהוסיף הרבה לטשטוש הגבולות בין מוזיקה "ישראלית" ל"מזרחית", והקו הזה ממשיך גם באלבום הנוכחי:
"קומי יפתי", הוא שיר שמושפע בעיקר מעידן רייכל, פסנתר דומיננטי, מילים עם טוויסט מעניין ("קומי יפתי וצאי לך כי פרחה הגפן אך לא בגני /לא אל תתעצבי יפתי / לא אל תקמלי בביתי /כי לא אוכל לתת לך /את מה שליבך צורח בפנים"), ולא הרבה סלסולים, יחסית למה שאדם רגיל.
http://http://www.youtube.com/watch?v=Gz7SslI_Ki4
"אז הלכתי" הוא שיר רגאיי מקפיץ, עמוס בגיטרות, שמנסה לשחזר את ההצלחה לה זכה פאר טסי, ו"זורק ת'עניבה" הוא בלדת רוק. שני השירים מזכירים אחד את השני מבחינת הטקסט – ארוך, עשיר ומלא בהפתעות ("רק בסוף היום אלייך אני בא/ זורק ת'עניבה/ גם ככה קשה לי לנשום. אלייך אני בא/ עוזב ת'מסיבה/ גם ככה שתיתי שלשום"), אבל קצת ארוך ונפתל מדי.
http://http://www.youtube.com/watch?v=yNNS1a5Pd4o
שיר הנושא עושה בדיוק את העבודה שהוא מתכוון לעשות – להיט עם מילים מסורתיות, מלודיה קליטה אבל לא בנאלית, ושוב העיבוד העמוס בפסנתר, גיטרות דיסטורשן ותופים רוקיים.
לאלבום נכנסו כמה להיטים מהשנה האחרונה של עומר אדם: "מהפכה של שמחה" (עם ליאור נרקיס) ו"אחי" (מהעונה השניה של זגורי אימפריה), והוא ארוך מאוד (19 שירים) ולא אחיד. אחד השירים הפחות טובים הוא "בוקרשט"- השיר היחיד שעומר אדם עצמו כתב לו את המילים. הטקסט של "בוקרשט" מדגיש את העובדה שכתיבה היא לא הצד החזק של אדם, ועדיף לו להתרכז בשירה, אבל המלודיה, ההפקה וההגשה עדיין מצליחות להעביר את האווירה הכיפית והילדותית שאדם ניסה לשדר.
שנת הלימודים החדשה כבר פה. נראה מה אלמד מהתלמידים שלי השנה.
COMMENTS