אתמול לפני 42 שנה נולד במנצ'סטר ליאם גלאגר, סולן להקות "אואזיס" ו-"בידי איי".
אואזיס סבלה, או נהנתה, כבר מתחילת הדרך, מהמתח העצום ששרר בין שני המנהיגים שלה, נואל וליאם גלאגר: מתח בין כוחות יצירתיים, בין גישות שונות למוזיקה ולכוכבות ובעיקר מתח בין אחים. בעוד שנואל נחשב במשך השנים ליוצר העיקרי של אואיזיס, ליאם התעסק בלהיות רוק סטאר, בלי להטריד את עצמו יותר מדי ביצירה. הסתבכויות עם החוק ועם העיתונות, דרמות משפחתיות שמילאו את טורי הרכילות בצהובונים ומריבות קולניות ולפעמים גם אלימות עם אחיו- על הבמה ומחוצה לה- כמעט האפילו על העובדה שמדובר בזמר ענק. ומדובר בזמר ענק.
אואזיס התפרקה ברעש גדול ב-2009 ורוב מעריצי הלהקה (ואני בתוכם) חשבו שזו הולכת להיות הפריצה הגדולה של נואל גלאגר כאמן סולו מקורי, משוחרר מהמטען הכבד של אואזיס. באופן די מפתיע, ליאם היה הראשון בין האחים שהתאושש מפירוק הלהקה, ויחד עם להקתו החדשה בידי איי (שהיא בעצם אואזיס מינוס נואל) הוציא בזה אחר זה שני אלבומים של רוקנ'רול משובח וכיפי.
הרבה שנים עברו מאז הקים ליאם גלאגר את אואזיס. הרבה דברים השתנו מאז: מנצ'סטר סיטי החליפה בעלים והפכה לקבוצת צמרת, השמרנים שולטים בבריטניה וליאם גלאגר משתף פעולה עם בוב ספוג בשביל הבן שלו, אבל מורשת הבריט פופ נשארה והמוזיקה היא עדיין תענוג.
בידי איי מבצעים את Four Letter Word:
COMMENTS