"Hello, I’m Chilly Gonzales, the musical genius" | אליענה בן דוד על Solo Piano של גונזלס
בשנת 2007 הגעתי לברצלונה לחודש וחצי, ללמוד ספרדית ופסיפס. החודש וחצי הפכו לשנה מלאה כמעט, העיר הספרדית הפכה לי לבית, הייתי מאוהבת עד כלות בבחור ארגנטינאי, וגם בשפה שכשכתי בהנאה. עם האופניים מקושטות הפרחים שלי שוטטתי בעיר (מיוזעת ואדומה, לא רומנטי כמו שזה נשמע), ונהניתי ללכת לאיבוד כל פעם מחדש, ולמצוא את עצמי במקומות שאני לא מכירה, שאינני יודעת איך הגעתי אליהם, והאם אצליח למצוא אותם שוב.
באחד הערבים שוטטתי בעיר העתיקה, כשפתאום שמעתי מנגינת פסנתר יפהפייה. הלכתי אחרי הצלילים, כמו דמות מצויירת אחרי שובל הריח שיוצא מחלון המטבח, והגעתי למנזר או כנסיה, ששעריה היו סגורים, אבל מאחוריהם שמעתי את ההופעה של הפסנתרן שניגן לי יש לתוך הגוף.
וככה הכרתי את גונזלס, צ'ילי גונזלס. גונזו, בשבילכם.
Gonzales – Solo Piano קוראים לאלבום ההוא, ששמעתי לראשונה ברחובות ברצלונה. השגתי אותו מהר, והאזנתי לו הרבה. אהבתי לשמוע אותו בלילה, ואהבתי להירדם לצליליו.
בהתחלה חשבתי שהוא פסנתרן קלאסי שעשה הסבה למוזיקה קלה יותר, אבל עם הזמן גיליתי שמדובר בגאון, קוסם מוזיקלי מטורף. באמת מטורף.
גונזלס, או "גונזו", כפי שהוא מכנה את עצמו, נולד בקנדה בשם ג'ייסון צ'רלס בק. ילד פלא מוזיקלי שלימד את עצמו לנגן פסנתר בגיל 3, כשאחיו הגדול התחיל ללמוד נגינה. הוא סיים לימודים גבוהים במוזיקה קלאסית, כתב מחזות מוזיקליים יחד עם אחיו, והתחיל קריירה כנגן ג'אז. בשנות ה-90 הוא עשה הסבה לרוק, כמנהיג להקת SON, ואז גם גילה את כשרונו כמפיק מוזיקלי.
מכיוון שכבר אז היה רדיקאלי מדי לחברת התקליטים (Warner Bros השמרנית), הוא ארז מטלטליו ועבר לגרמניה, שם הוציא שלושה אלבומים שנבנו סביב ראפ, אבל קטעי הפסנתר האינסטרומנטליים שבהם הם אלו שכבשו את הקהל והמבקרים, והוא הפך ליקיר המועדונים ופסטיבלי הפופ.
ב-2004 הוציא גונזלס את SOLO PIANO, שכל כולו נגינת פסנתר אינסטרומנטלית (את הסופרלטיבים כבר קראתם בהתחלה), והאלבום הזה, שזכה לביקורות נפלאות מכל עבר, זימן השוואות לאריק סאטי הגדול, והעיף אותו לקהלים חדשים. עד היום זהו אלבומו הנמכר ביותר.
ובמקביל – גונזלס עסק בהפקה ובכתיבת שירים למוזיקאים אחרים, ושיתופי פעולה עם מוזיקאים כמו ג'יין בירקין ו-Feist, שאלבומה Let it Die מ-2003, בשיתוף גונזו שלנו, זכה בפרסים וביסס את מעמדה כמוזיקאית מהשורה הראשונה. גונזלס עבד איתה גם על אלבומה הבא, "The reminder", שהיה מועמד לגראמי.
ב-2008 הכריז גונזו שהוא חוזר לאולפן, כזמר בזכות עצמו. הוא חתם שוב עם הלייבל הגדול Mercury Records, והוציא את האלבום Soft Power, שלמרות האקלקטיות שלו, הוא אלבום פּוֹפּי לחלוטין.
במאי 2009 הוא שבר שיא עולם חדש להופעת סולו, כשניגן במשך 27 שעות, 3 דקות ו-44 שניות (מה שגם נמכר, כמובן, כתקליט). ב-2010 הוציא את Ivory Tower, שיש בו כמה קטעים מקסימים ממש, וגם את Bande Originale (המקסים מקסים מקסים), ב-2011 הוציא את האלבום The Unspeakable, שבו הוא משלב את הפסנתר עם השירה/ראפ שלו (כמו שהוא קורא לזה: orchestral rap album), ומוכיח את הטירוף שבו (ולא בהכרח In a good way). ב-2012 הוציא את Solo Piano II, וגם אלבום הופעה חיה.
אין רגע דל. גונזלס לא מפסיק ללהטט בין כשרונו כפסנתרן נפלא, לאלקטרוני, לראפ שהוא אוהב כל כך, והכל במעטפת פופ.
כשהוא יושב מול הפסנתר בהופעות הוא תמיד נראה זרוק מעט, כפוף. עם נעלי בית או אולי עם חלוק מסאטן (יש לו חיבה עזה לחלוקי בית), אגבי כמעט באופן בו הוא מנגן ומוציא צלילים מופלאים מהפסנתר, עליו הוא נשען ביד אחת, ומתבונן כמעט בשעמום ביד השנייה, שעושה שם קסמים. אבל תוך כדי הופעה מגלים את ההומור הנפלא שלו ואת הכריזמה הבימתית הנהדרת שלו, וכמו כל הגדולים – גם הוא נשטף כולו זיעה תוך כדי הופעה, גם כשהוא מנגן את קטעי הפסנתר העדינים ביותר.
ות'כלס, לדעתי, הוא פשוט משוגע, וקצת מסכן. גאון משוגע עם הומור מטורף, שמחפש עניין ושעשוע בכל מה שהוא עושה, כדי לא להשתעמם, כי הוא משועמם, ומתוסכל. הוא משחק כל הזמן, בהתחלה מביך את הקהל, ואחר כך גורם לו לשיר ולהשתולל מצחוק והנאה. סוחט את התשואות הרמות ומחיאות הכפיים עד תום. גאון משוגע ומתוסכל מהבינוניות (המוזיקלית או בכלל) ששולטת בעולם. גאון משוגע שצריך להוכיח לכולם שהוא טוב יותר (על קרבות תרנגולים שמעתם? אז אותו דבר, אבל בפסנתרים). וכלום לא ימלא את כוסית האגו שלו עד תומה. תנו לו עוד, עוד, עוד!
"Hello, I’m Chilly Gonzales, the musical genius"
קטע קצר מהופעה בשנה האחרונה. תראו כמה הוא השמין. איזו מוזיקה יפה הוא מנגן בחלק הראשון, וכמה ארס הוא נוטף בחלק השני. מזל שהוא מסיים בעוד קטע יפהפה.
(ואחרי כל זה, נהיה לי קצת עצוב בשבילו.)
http://www.youtube.com/watch?v=PVyijecE6I4
לגונזו נוכחות וירטואלית חזקה, אם בא לכם עוד ממנו:
האתר של צ'ילי: http://www.chillygonzales.com
צלילים: http://soundcloud.com/chillygonzales
פייסבוק: http://www.facebook.com/chillygonzales
יוטיוב: http://www.youtube.com/channel/UC94fmFtL0xeDt-Z1Bv3LueA
טוויטר, אם אתם בעניין של ציוצים: http://twitter.com/chillygonzales
COMMENTS