איתן: מאז שהחלו ניצני הפסיכדליה ללבלב באמריקה של שנות השישים ועד היום, כאן בארצנו נרשמו ניסיונות בודדים בלבד לייצר צליל רוק אוונגרדי שסוטה ממוסכמות המבנה "הנורמלי" של שיר.
אחת ההברקות הנדירות שנעשו בכיוון הזה היה האלבום "חנטריש 3 ורבע".
בסוף 1969, דני בן-ישראל – כוכב להקת פיקוד צפון בעברו, נפגש עם להקת הרוק המחתרתית הירושלמית "הבמה החשמלית" – להקה שהוקמה על-ידי סטודנטים אמריקאים, עם הגיטריסט שלמה מזרחי. הבמה עברה כמה גילגולים עד שהתגלגלה לאולפן ביחד עם בן-ישראל ויצרה איתו תקליט מהפכני לתקופה הן בטקסטים והן במוזיקה (הלהקה הייתה שותפה מלאה ליצירה למרות שחבריה לא קיבלו אף קרדיט על עטיפת התקליט).
חלק נרחב מהמוזיקה היה ממש אילתור באולפן, דבר שלא היה מקובל באותם ימים. בין האילתורים והרעשים המוזיקליים, סומפלו אל תוך העיסה קטעים מוקלטים מן התקופה, קטעים מהכרזת העצמאות ומהצהרת האו"ם. שניים מהשירים נעו סביב ה-9 דקות (!), בכלל אקט הזוי וקיצוני במונחים מקומיים.
זה היה מעין טריפ מוזיקלי חסר גבולות, חסר חוקים וחסר כל סיכוי להצליח. וכך באמת היה. רוב חברות התקליטים חשבו שאכן מדובר בחנטריש ולא הסכימו להחתים אותו אצלם. בסופו של דבר האלבום יצא לאור רק שנה אחרי שהוקלט ונמכר בעותקים בודדים בלבד, בשעה שדני בן-ישראל כבר התייאש ממאמצי שווא להשיג הכרה, ועזב לארה"ב.
לפניכם אחת הפנינים מתוך אותו חנטריש – השיר הארוך ביותר שהוקלט בארץ עד לאותה עת, והאמת היא שגם מאז לא קמו לו הרבה מתחרים…
COMMENTS