חסד מופלא /// סרטי המוזיקה המצופים של דוקאביב 2019

ירון ברוידא נבר בתכניה של דוקאביב 2019 ושלף עבורכם את סרטי המוזיקה המומלצים מתוכו

Photo: Spud Murphy

בסוף השבוע הקרוב ייפתח פסטיבל דוקאביב לקולנוע דוקומנטרי בפעם ה-21. מי שביקר בפסטיבל כבר יודע שמדובר באחת מחגיגות הקולנוע המהנות, המרתקות והייחודיות שמתקיימות בארץ – בעיקר מפני שרוב הסרטים שמוצגים בפסטיבל אינם ניתנים לצפייה כמעט בשום פורמט אחר (בניגוד לסרטים עלילתיים, סרטי תעודה תמיד יותר מסובכים לאיתור). בכל שנה מציג דוקאביב תוכנית עשירה של סרטים העוסקים במוזיקה, והפעם המבחר אפילו יותר מסקרן מהרגיל: רוק, גוספל, רגאיי, בריט-פופ, פולק ואפילו אינדי ישראלי – כל מי שרעב למוזיקה ימצא משהו לטעום השנה. הכיף מתעצם כפליים, שכן את רוב סרטי המוזיקה יהיה ניתן לראות בחינם באתרים שונים ברחבי העיר – בין אם תחת כיפת השמיים בנמל ת"א, בינות לבניינים המתקלפים של בית רומנו בדרך יפו, או במתחם דרייב-אין מאגניב שהוקם במיוחד לכבוד הפסטיבל. והנה סרטי המוזיקה שאני הכי מצפה להם השנה:

ג'ון ויוקו: רק שמיים מעל
באנגלית זה נשמע יותר טוב – John & Yoko: Above Us Only Sky הוא סרט המתעד את הקלטות האלבום "Imagine" מ-1971, עם צילומים שנחשפים לראשונה לאחר כמעט 50 שנה (למקרה שתהיתם האם יש עוד חומרים של חברי הביטלס שלא נחשפו כבר אינספור פעמים – אז הנה, מסתבר שיש). לקראת הפסטיבל קיבלתי עותק של הסרט לצפייה מוקדמת, ואני חייב להתוודות שעצרתי את הסרט 10 דקות אחרי שהוא התחיל מרוב התרגשות, כי פשוט החלטתי שאני חייב לתת לו את הכבוד הראוי של צפייה על מסך ענק. ממליץ לכם לעשות אותו הדבר.

מחר כבר עבר
צ'רלי מגירה – האלטר אגו ושם הבמה (המושלם) של גבי אבודרהם – הוא אחת התופעות המיוחדות והסוריאליסטיות שצמחו באינדי הישראלי (עוד לפני שידעו לקטלג אותו כ"אינדי"). המוזיקאי שהוציא הקלטות שנשמעו כמו הביסייד שאלביס הקליט בחדרו אם הוא רק היה נולד בבית שאן, הותיר אחריו שובל של מסתוריות – כזו שרק התעצמה בעקבות מותו הטרגי בטרם עת לפני כשנתיים. הבמאי בועז גולדברג – שהיה גם חבר קרוב של צ'רלי מגירה – ליווה אותו במשך כמעט שני עשורים של יצירה, והתוצאה המסקרנת תוצג לראשונה בפסטיבל השנה.

חסד מופלא: אריתה פרנקלין
כולם עפים עכשיו על סרט המופע המושקע של ביונסה בנטפליקס (גם אני צפיתי ונהניתי, מודה), אך הרבה לפני מפגן הראווה הגרנדיוזי של קווין בי, היו כמה מלכות שסללו בענווה את הדרך למוזיקאיות שחורות בכל העולם, ואחת הגדולות שבהן היא ללא ספק אריתה פרנקלין. התיעוד הנדיר שנחשף כעת לראשונה לאחר 46 שנה, הוקלט בכנסייה יחד עם מקהלת גוספל מדהימה, לפני קהל לא גדול ובר-מזל במיוחד. מכרים שכבר צפו בסרט דיווחו שהוא לא פחות מ"חוויה רוחנית", ואני מצפה בקוצר רוח לחוות את הפלא הזה יחד עם עוד מאות אנשים בהקרנה תחת כיפת השמיים, עם ריח הים ורחש הגלים ברקע – היכן שמגיע לסרט שכזה להיות מוצג.

סרטי מוזיקה נוספים ששווה לתפוס בפסטיבל:
מריאן ולאונרד: מילים של אהבה – על סיפור האהבה ארוך השנים ורב התהפוכות של לאונרד כהן ומריאן אילן הנורבגית (כן, ההיא מהשיר). בחזרה לוודסטוק – תיעוד של "מאחורי הקלעים" (על כל המהמורות בדרך, והיו הרבה מהן) של הפסטיבל הענק שהפך למיתוס. רודבוי: סיפורו של הלייבל טרוג'אן – על הלייבל הג'מייקני פורץ הדרך שהצליח להחדיר את מוזיקת הרגאיי והסקא למיינסטרים האנגלי, היישר ממעמקי הקאריביים. דייויד קרוסבי: זכרו את שמי – "ההוא עם השפם" האורגינל, המוזיקאי והאקטיביסט שלקח חלק באינספור צמתי דרכים חשובים במוזיקה האמריקאית, יוצא לסיבוב הופעות מצליח בגיל 77 (!) ומסתכל לאחור על חייו ויצירתו, ובין היתר גם מספק את הציטוט הנפלא הזה, שראוי לסיים איתו: "אם הייתי צריך לבחור בין אושר ומוזיקה – המוזיקה תמיד מנצחת".

לתוכניית המוזיקה המלאה של דוקאביב

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0