יצירה רב-תחומית וחופן סיפורים: לקראת ההופעה של לי רנאלדו

ב-20 בספטמבר ינחת בארץ לי רנאלדו, הגיטריסט האגדי של סוניק יות'. ציפי פישר מספרת למה הוא הרבה יותר מ"רק" גיטריסט

Photo: Anna Bogaciovas

Photo: Anna Bogaciovas


חלק מהמיתולוגיה של עולם הרוק מעניקה הילה סקסית ומגניבה לחברים בלהקות. אבל האמת היא שההילה לא תמיד מתחלקת במידה שווה בין חברי הלהקה. יש לנו נטייה טבעית לשים יותר לב לסולנים, ופחות לנגנים שעומדים מאחוריהם. כך שאם אתה לי רנאלדו, ומנגן בסוניק יות' לצד הפאוור-קאפל של הרוק הניו-יורקי, המורכב האישה הקולית בעולם (כתבתי על זה פעם פוסט, באמת) ובעלה הכריזמטי, השם שלך כנראה לא יקפוץ ראשון לראש. אבל כפי שאומרים, מים שקטים חודרים עמוק, ורנאלדו בעל הנוכחות המהורהרת והמופנמת הוא מוזיקאי מוערך בפני עצמו, שמחזיק בתארים כמו מס' 33 ברשימת הגיטריסטים הטובים בכל הזמנים של הרולינג סטון (או מקום ראשון ביחד עם ת'רסטון מור אצל "ספין" ברשימה דומה).
רנאלדו, כמו רוב חברי להקת סוניק יות', מגיע מרקע ששילב עניין במוזיקה אמנותית, יצירת אמנות חזותית וכתיבה. לפני שהצטרף להרכב הרוק שפרסם אותו, הוא היה חבר באנסמבל של המלחין גלן בראנקה, וההשפעה של מוזיקה קלאסית מודרנית ניכרת גם ביצירותיו האחרונות. בריאיון לרולינג סטון, הוא סיפר שאת הטכניקה של נגינה על גיטרה באמצעות קשת בה הוא משתמש באלבום החדש, הוא פיתח בעקבות המלחין סטיב רייך. אפשר לראות אותו מדגים את הטכניקה בקליפ המקסים הזה שצולם על גג בפאריז.

לקטע הראשון שרנלדאו ניגן בקליפ קוראים "הרים מרוקאים", והעיסוק במרוקו קשור לספר שרנאלדו הוציא ב-1999 המתאר יומן מסע במרוקו. הזליגה של הסיפורים לתוך המוזיקה לפיכך היא טבעית ליצירה שלו, ולא התפלאתי לגלות שהסופר ג'ונתן לת'ם (כותב הסדרה "Bored to Death") סייע לרנאלדו לכתוב את המילים לשירים באלבומו האחרון. ההחלטה של רנלדו לקרוא להופעה שלו "שירים וסיפורים" היא לא קוריוז חד פעמי, אלא החלטה שבאמת מתאימה לאופי היצירה הרב-תחומית שלו. אם אתם תוהים איך נשמע שיר שלת'ם כתב במשותף, הנה דוגמה (וגם אפשר לשמוע קצת את שרון ואן אטן בקולות רקע):

האלבום האחרון של רנאלדו, כמו זה הקודם "Acoustic Dust", הופק בידי מוזיקאי צעיר מברצלונה בשם ראול רפרי, אותו רנאלדו הכיר ב-2014. רפרי רצה להזיז את רנאלדו מה"קומפורט זון" ולכן עשה דברים כמו להזמין להקלטה את המתופף "קיד מיליונס" מלהקת אוניידה במקום את המתופף הקבוע שעובד עם רנאלדו, חברו ללהקה סטיב שלי. האלבום שיצא היה לדבריו של רנאלדו, "עם צליל יפה. אפילו יפה מדי". שאותו הוא רצה "ללכלך" קצת. נראה שהמעבר לסאונד אקוסטי המתרחק קצת מהרוק הוא משהו שרנאלדו עצמו עדיין מתרגל אליו. אבל דווקא התפרקותה של סוניק יות' ב-2011 אפשרה לו להשתחרר מצילה של הלהקה ולזוז לכיוונים חדשים. התוצאה עדיין רוקיסטית (לי אישית, כנראה בגלל הדמיון בקולו של רנאלדו למיייקל סטיפ, קצת מזכירה את אר.אי.אם ברגעיה היותר ניסיוניים), אבל בהחלט שונה מסוניק יות'.
כמוזיקאי עם רקע של יותר משלושים שנות יצירה עם מגוון אמנים כמו ג'ים אורורק ונלס קליין, לצד החברות שלו בסוניק יות', רנאלדו בטוח שופע סיפורים מעניינים.

על הפקת ההופעה של לי רנאלדו במרכז ענב ב-20.9 אמונים המון ווליום.

לי רנאלדו גם הכין לנו מיקס משובח מלא בכל טוב. להאזנה במיקסקלאוד.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0