עכשיו זה עכשיו /// אלקנה כהן על האלבום החדש של הגורילאז

חבורה בריטית מסתובבת בהוליווד. ג'ק בלאק עם גיטרה אקוסטית מלווה אותם בדרך וסנופ דוג תורם מהתובנות שלו על האזור הזה של לוס אנג'לס. חוץ משני אלו, הגורילאז מסתובבים לבד הפעם, בלי לעשות יותר מדי רעש.

שנה אחרי Humanz העשיר והעמוס כוכבים וצלילים, דיימון אלברן לוקח את חבורת הגיבורים המצויירים שלו להרפתקה מינימליסטית הרבה יותר: כמעט אין אורחים, כמעט אין נגנים, הרבה פחות קליפים, ובכלל האווירה היא רגועה הרבה יותר מאשר הסיבוב האחרון של הבריונים האנגלים.

האלבום נפתח עם Humilty, שיר אר אנ' בי פשוט ולא מתחכם עם ריף מקסים של גיטריסט הג'אז ג'ורג' בנסון, שמביא איתו חום ורוך שלא היו מאוד נוכחים באלבום הקודם. הגורילאז ממשיכים משם ל"Tranz", שיר טכנו-פופ באווירה רוקיסטית שנשמע כמו משהו שבלר יכלו לעשות לפני עשרים שנה. יפה ומדבק, ושונה מאוד מהרוח הכללית של האלבום.

השיר הבא הוא שוב היפ הופ כמו שהגורילאז עושים כבר הרבה שנים, עם סנופ דוג וג'ימי פרינסיפל. יחד עם בנסון, השלושה האלו סוגרים את רשימת האורחים באלבום, מה שהופך אותו ליצירה אישית מאוד של אלברן. ליצירה האישית הזאת מצטרף מפיק חדש – ג'יימס פורד, שעבד עם הארקטיק מאנקיז ועם עוד בערך אלף אמנים אחרים, וכאן הוא גם מנגן כמעט בכל הכלים.
"Kansas" ממשיך מכניס שוב לאווירת דיסקו מלנכולית שמלווה בריף בס ממכר. הדיסקו השקט הזה עומד בבסיס החוויה של האלבום כולו – הוא ממשיך גם בקטע הבא "Sorcerez", ונוכח גם בקטע שבעיני הוא הטוב ביותר באלבום: "Fire Flies", קטע שהיה יכול להופיע גם באלבום האחרון של הארקטיק מאנקיז, וזה לא הרגע היחיד שגרם לי לחשוב על Tranqulity Base בהאזנה לאלבום הזה.

The Now Now מזכיר (בעיקר בקונספט) את האלבום הרביעי של הגורילאז, The Fall. האלבום ההוא היה יצירה אישית של דיימון אלברן, עם מעט מאוד אורחים, שחלק מהקטעים בו נקראו על שם מקומות בארצות הברית (האלבום הנוכחי כולל שלושה שמות מקומות בארצות הברית, ועוד אחד באירופה). ההשוואה עובדת לטובת האלבום החדש. The Fall היה אלבום חסר אנרגיה, לא מאוד מעניין וקצת יותר מדי אישי (אם כי היו בו כמה שירים טובים). האלבום החדש מספק חווית האזנה שלמה, גם אם לא מסעירה כמו האלבום הקודם.
האלבום נסגר עם "Souk Eye", סוג של אלקטרו-פולק מונוטוני שמשאיר טעם של עוד.

עם חבר חדש בהרכב, וכמעט בלי עזרה מבחוץ, הגורילאז מוכיחים שלא נגמרו להם הרעיונות. בינתיים פשוט כיף להקשיב.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0