בכורה בקולומבוס: תומר ישעיהו – "כביש הערבה" (סינגל)

צילום: אדם קרמר

הדברים הראשונים שבלטו לי בשיר החדש של תומר ישעיהו, והראשון מתוך אלבום הסולו השלישי שלו – "טריפולי", היו ההפקה והסאונד השונה. אם בשני אלבומיו הראשונים בלט הצבע הישראלי הישן נושן בשילוב הבוזוקי של תומר, אז השיר הזה הוא קצת יותר סבנטיזי, קצת יותר דיסקואי. יש משהו Fאנקי בגיטרות, יש כלי מיתר, ובכלל – הוא יחסית קצבי וקליל.
גם פה, כמו באלבומו השני, תומר ישעיהו משתף פעולה בהפקה המוזיקלית עם רועי חרמון, אבל אם ב'בוידעם' הם הפיקו אותו לבדם – כאן גם כל חברי ההרכב השתתפו – שחר חזיזה, דן זייתון, אמיר שדות ויוגב גלוסמן.
הדבר הנוסף שבלט לי בשיר היה הניגוד בין הקלילות של המוזיקה לתוכן השיר והנושאים בהם הוא עוסק. אם האלבום הראשון היה מאוד תל אביבי, אזור כרם התימנים פינת אלנבי, והאלבום השני היה נטול מקום ספציפי ועסק יותר ביחסים, אז ב'כביש הערבה' תומר יוצא מגבולות העיר ודרך תיאור תחושותיו הפנימיות מעביר מסר ברור על המצב הפוליטי והבטחוני שלנו בארץ.
במחשבה שניה, המילה היחידה בשיר המתארת רגש, מתייחסת לכך שהיה מאוהב לפני שנים, כשקיבל צו ראשון. וזה בעיניי הקסם הגדול שבשיר – הוא מזקק חלק מהחיים שלנו כאן בארץ, חלק כל כך ישראלי ומשותף לכולנו, כשהוא מציף רגשות מאוד ברורים אצל כל מי שגדל עם ההבטחה ש-הוא לא יצטרך להתגייס לצבא ולכל מי שניסה לחזור לשפיות לאחר השחרור. לא צריך לתת שמות לרגשות כדי להבין מה חש הכותב ולהזדהות איתו. או שאולי זה רק אני?

האלבום "טריפולי" עתיד לראות אור לקראת סוף השנה

תגובות

וורדפרס: 1
  • comment-avatar
    מיקי 2 חודשים

    איזה יפה השיר הזה….

  • DISQUS: 0