מעשיות קראנץ' 22 בארץ הפלאות: סינגל בבכורה בקולומבוס + ראיון

היום חוגגים ברחבי העולם 150 שנה לצאת "אליס בארץ הפלאות" של לואיס קרול, אחד מספרי הילדים הפופולריים והאייקוניים בכל הזמנים.
בתזמון נהדר, עומדים לשחרר קראנץ' 22 (ארז טודרס, תומר ברוך ודן מאיו) אלבום מחווה קונספטואלי לספר, ואנחנו שמחים להביא לכם קטע מצוין ממנו בבכורה, בתוספת ראיון שערכה איתם ציפי פישר, מי שאפשר להגיד שגדלה והתחנכה על ברכי הספר…

קראנץ' 22

קראנץ' 22

ציפי: אני מסוג האנשים שאוהבים שמפתיעים אותם מוזיקלית. זו אחת הסיבות שאני אוהבת הרכבים כמו Mr Bungle ו-Battles, שמזגזגים בין ז'אנרים ומבנים של שירים. ההרכב קראנץ' 22 פועל במיטב המסורת הזו, עם ג'אמים שמשלבים ג'אז, היפ הופ, פ'אנק, רוק כאסחיסטי ואלקטרוניקה במיקס מענג במיוחד שבו תמיד צריך לצפות לבלתי צפוי. קבלו את הסינגל החדש מאלבומם שכמו ששמו מסגיר, הוא ישלח אתכם בסחרור מטה לארץ שבה האיגיון הוא ההגיון היחידי. אני מאמינה שהסינגל הזה מוכיח שבאלבום הנוכחי ההרכב ערך קפיצת מדרגה מעלה, הן מבחינת אמביציה והן מבחינת היכולת להוציא אותה לפעול, וזהו בהחלט טיזר מעורר תאבון לפרויקט "אליס בארץ הפלאות" שלהם.

מה משך אתכם ליצור משהו בהשראת עליסה בארץ הפלאות? זו אולי אחת היצירות שעברו הכי הרבה עיבודים לפורמטים אחרים, כולל פרויקט שכרגע דיימון אלברן עובד עליו. זה לא קצת מלחיץ למצוא משהו לחדש בו כשמדובר בקלאסיקה כזו?
תומר: "יש המון המון רפרנסים תרבותיים ויצירות מוזיקליות שמושפעות מאליס. לדעתי הייחוד שלנו הוא בזה שאנחנו מבוססי פטיפונים ולכן ההתייחסות הבסיסית שלנו אל המקור היא בצורה של דגימה: מה אנחנו יכולים לסמפל ממנו. בפועל התוצאה היא שבעוד שרוב היצירות שמבוססות על הסיפור מושפעות מרעיונות ומאלמנטים עלילתיים שמופיעים בו, אצלנו הרפרנס הוא הטקסט עצמו. מה שמעניין בעיני זה שאליס בארץ הפלאות זו דוגמה מעולה ליצירה שבה הרפרנסים יותר מוכרים מהמקור. פחות או יותר כל בן אדם בתרבות המערבית יודע מי זה הארנב הלבן ומי זאת מלכת הלבבות אבל רק אחוז קטן מהם באמת קרא את הספר. אח שלי למשל שמע את האלבום ואמר לי על אחד הסימפולים: ״זה באמת מהספר??״, וזו דוגמה לחוויה שלא תקרה כנראה באף יצירה אחרת שמבוססת על אליס".

לפחות לפי התרשמותי משני הסינגלים שהוצאתם, הגרסה שלכם לעליסה הרבה יותר קרובה לרוח המקור שהיא אנרכיסטית ושטותית, מרוח הסרט של דיסני, המוכר לכל. כיצד שירת הנונסנס של קרול לדעתכם מיתרגמת לאלמנטים מוזיקליים?
ארז: "במקרה הזה, מה שהכתיב את ההתפתחות ההרמונית בשיר הלובסטר, היה הדרך בה בחרו בתקליט הנדיר של הקראת הסיפור שמצאתי, לשיר אותו. הרי אין בסיפור תווים או מוזיקליות מובנת. מכאן שהכול תמיד יהיה נתון לפרשנות. תומר יצר הרמוניה מופלאה והזויה עפ"י דגימות הסיפור מהתקליט או דגימות אחרות שהבאתי שהיוו שדרה של קטע ודן בנה על זה מקצבים. אין לי ספק שקרול היה שטותניק וגאון גם יחד. אין לי ספק שהיה לו את מה שחסר לצערי לכל כך הרבה אנשים: דמיון".

תומר: "אני חושב שיש גם יסוד שטותניקי חזק בלהקה, אז אולי בגלל זה הרגשנו שהסיפור יושב עלינו טוב".

אני מודה שאני עצמי קצת שכחתי איפה ה- Lobster Quadrille מוזכר בסיפור עצמו. בתור ילדה, החלק שנתקע לי בזכרון בגלל השילוב של הגרוטסקי והמצחיק בו הוא הבית של הדוכסית בו כולם מתעטשים בגלל הפלפל. איך עושים אפצ'י בסקרציקינג? ולאילו עוד קטעים יחסית נידחים בסיפור חשתם צורך להתייחס בפרויקט?
תומר: "האמת שריקוד הלובסטר זה באמת הקטע הכי נידח בסיפור שהכנסנו ליצירה. זה קורה לקראת הסוף כשהצב המזוייף מספר לאליס על חייו מתחת לים. קטע מוזר מאוד שכמעט אף אחד לא זוכר, ואיך שארז שמע אותו בתקליט הוא אמר לי ״חייבים לעשות מזה שיר״. הבית של הדוכסית זה באמת קטע מעולה וניסינו לחשוב איך להכניס אותו אבל מה שהיה חסר שם זה משפט מחץ שאפשר לדגום ולכן הוא נשאר בחוץ. יש עוד שני דקלומי אי-גיון שהכנסנו: "How doth the little crocodile" והדקלום על מלכת הלבבות שהכינה לביבות. חוץ מזה יש כל מיני דברים שרוב האנשים פשוט זוכרים לא נכון. למשל, מי זוכר שמסיבת התה המטורפת היא למעשה מסיבה ממש מדכאת שכולם תקועים בה כי הזמן שלהם תקוע על שעה 6 ולכן היא לא נגמרת לעולם?"

בהתייחסות לתהליך יצירת השירים, הסברתם לגבי האלבום הקודם שלא ניתן לכתוב שירים אצלכם ושהכל מבוסס על ג'אמים. האם זה נותר אותו הדבר גם בפרויקט הנוכחי? תהליך היצירה נותר זהה? האם העובדה שיצרתם אלבום שמתבסס על קונספט קיים, ושאתם צריכם להתייחס אליו כאל סיפור מסגרת, שינה משהו בתהליך היצירה?
תומר: "כמו שאמרתי, באלבום הזה התחלנו מהטקסט. הקשבנו לכל התקליט שארז מצא וחשבנו מה אפשר לדגום ממנו. חיפשנו גם משפטים שהם מגניבים ומעניינים בפני עצמם, וגם משפטים שישר זורקים את המאזין לסיטואציה מוכרת מהסיפור. אחרי שהיה לנו שלד וידענו איזה טקסט פחות או יותר יופיע בכל קטע, התחלנו לג׳מג׳ם.

ארז: "הג׳אם הוא הבוזון היגס של המוזיקה. הוא תולדה של הכל".

כילידת שנות ה-80, אני גדלתי על סיפורי אגדות מוקראים בתקליטים או קסטות, כמו סיפורי הנס כריטיאן אנדרסון של דני קיי. מכמה תקליטים לקחתם את הסימפולים של ההקראה של עליסה, ומאיפה מצאתם אותם?
ארז: "כשהחלטנו שהולכים על הרעיון הזה, היה ברור לי שאני חייב למצוא קריינות ייחודית של הסיפור. והנה הסבר קצר: ברוב התקליטים של סיפורי הילדים, נוכחת מתחת לקריינות, מוזיקת מעליות משעממת. לפיכך ידעתי שעלי למצוא גרסה בה הקריינות עומדת בפני עצמה, ללא מוזיקה או אפקטים מיוחדים, ושזה יהיה תקליט הבסיס של האלבום. חיפושים נרחבים באתרי מכירת תקליטים הובילו אותי אל הוצאה מעניינת מאד, בחברה קטנה בניו יורק. החברה הזו כבר לא קיימת ורוב האנשים הקשורים לתקליט אינם בין החיים. אך יתרונו הוא בקריינות בריטית ייחודית, אותו קריין/שחקן שמשנה את קולו בהתאם ועושה את כול הדמויות, מלבד זו של אליס, אותה מבצעת שחקנית. אז למעשה מדובר באלבום אחד המורכב משלושה תקליטים, ממנו לקוחות דגימות הסיפור".

זה האלבום השני שלכם מאז שיצא אלבום הבכורה שלכם לפני שנתיים. האם הנגינה יחד כהרכב פעיל במהלך תקופה זו השפיעה על האלבום הנוכחי?
ארז: "כימיה אנושית וכימיה מוזיקלית הם שני דברים שונים, והוכח שמוזיקה טובה יכולה להיווצר גם ללא כימיה אנושית טובה. במקרה שלנו זכינו ליהנות משני העולמות, כך שכמכלול, הזמן עושה לנו רק טוב".

תומר: "אני חושב שמבחינה מוזיקלית למדנו לסמוך יותר אחד על השני ועל עצמנו כלהקה במהלך השנתיים האחרונות. זה גם גרם לכך שיכלנו להתפרע יותר באלבום הזה וגם שבאנו להקלטות הרבה יותר רגועים. כשהקלטנו את האלבום הקודם פחדנו שהג׳אמים שהיינו עושים בהופעות לא ייצאו טוב בהקלטה, אז ממש סגרנו את כל הקטעים לפני כדי להיות טייט. כשעבדנו על האלבום הזה השתדלנו להשאיר הרבה מקום לאלתור ובלאגן".

איך היה להקליט בצוללת הצהובה בירושלים? יש אווירה אחרת בירושלים מאשר תל אביב באולפן ההקלטות?
ארז: "דן מאיו הפגיז עם הרעיון האדיר של הקלטה בצוללת. הכלים של תומר ושלי אינם תלויי אקוסטיקה אבל ידענו שהתופים בפרויקט כזה חייבים להיות מיוחדים ולאפשר דינמיקה רחבה של אפשרויות בעריכה. ודן צדק, החוויה בצוללת הייתה נהדרת. את הייעוץ למיקום המיקרופונים בחלל קיבלנו מאורי "מיקסמונסטר" ורטהיים (התפוחים, רדיו טריפ, כלבתא ומיקסמונסטר) ואת התוצאה המדהימה תומר הבין רק כשהתיישב לעבוד על עריכות הקטעים".

תומר: "אני אישית גרתי 6 שנים בירושלים ואני מת על העיר. איך שאני עולה מעל קו גובה 700 ישר משתפר לי המצב-רוח. גם בגלל זה וגם בגלל הצוללת וגם בגלל הפרוייקט אני חושב שההקלטות בצוללת היו ההקלטות הכי כיפיות שהיו לי בחיים".

ולסיום, מה הייתם רוצים שאנשים יקחו איתם מהאלבום הנוכחי?
ארז: "אני רוצה שאנשים יאזינו לו מהתחלה ועד הסוף, שיכבדו ויתפסו את עניין הסיפור שבו וייתנו למוזיקה לסחוף אותם, כל אחד למחוזותיו. שיאפשרו לצלילים לחדור דרך שריון השגרה היומיומית העבה, כדי שיוכלו לגעת באיזשהו רגש או מחשבה. לפני חודשיים ביצענו האזנה חגיגית לאלבום יחד עם מספר מצומצם של חברים קרובים. אחת התגובות אחרי, אולי אומרת משהו על עתיד האלבום: "הצלחתם לגרום לי לא להסתכל על הנייד שלי במשך 40 דק".

אז אתם יותר ממוזמנים לצלול לתוך האלבום ואפילו לרכוש אותו כאן במכירה מוקדמת.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0