את אלבום הבכורה של The Arcs, פרויקט הצד החדש של דן אאורבאך מהבלאק קיז, לא כדאי לשמוע בגלל שהוא מחדש או מופתי. לא. כדאי לשמוע כי הוא מרגיש כמו אלבום אישי, וזה לא קל, כשמדובר ברוק-בלוז בועט, לעשות משהו אישי. אפילו נשמע סותר. אבל Yours, Dreamily הוא 100% אאורבאך, כי הוא שם בו את הנשמה שלו.
האלבום הזה כולו אאורבאך לא רק במובן האמנותי, אלא גם בפן הטכני, וזה מרשים. אאורבאך הפיק את האלבום (בעזרתו של לאון מייקלס) והאמת, קשה להבדיל בין איכות ההפקה שלו לזו של דיינג'ר מאוס, המפיק האגדי שהפיק את האלבומים של הבלאק קיז מאז 2008. נשמע שאאורבאך למד לשלוט בהפקה ולהוציא אותה בדיוק כמו שהוא חש או כמו שאמר בראיון ל"רולינג סטון": "ה"ארקס" מגרדים לי בדיוק בנקודה הנכונה". ההשפעה מדיינג'ר מאוס מובהקת וברורה אבל עדיין משהו מרגיש בה יותר אאורבאך-י. אולי ו הנטיה לסגנון פחות נקי ויותר מלוכלך, אולי ההתעקשות על לגרום לזה להרגיש רק "כמעט מושלם" ואולי זה האוויר של נאשוויל, שם הוקלט בחלקו האלבום או להקת המריאצ'י-נשים "Mariachi Flor" שמלווה חלק נכבד מהשירים, אבל מה שזה לא יהיה, זה עושה את הקסם.
כל האסתטיקה, הלירית, הויזואלית וגם המוזיקלית מגיעה למחוזות אמריקנה כבדים בהרבה מהיצירות של הקיז. הרבה יותר מקאברית ומשלבת הרבה יותר קונטרסטים: בלוז ופסיכדליה, מקאבריות ואופוריה, סול ועיבוד אלקטרוני, ובכללי, מאיר הצד היותר משוחרר, או יותר נכון, היותר פרוע ופחות מרוסן של אאורבאך. שניים מהשירים היותר בועטים מתוך המגוון של האלבום יצאו כסינגלים. באותה המידה יכלו שניים או שלושה אחרים לצאת כסינגלים ואז הטיזינג לאלבום היה נשמע לגמרי אחר.
אחד מהשירים שמתחבאים מאחורי הסינגלים הוא Pistol Made of Bones והוא הדבק של האלבום הזה. הוא בלוז-רוק קשוח של אמריקנה אפלה אבל עם הרגשנות של אהבה נכזבת. זה בעצם שיר אישי ובועט, בדיוק כמו האלבום. למרות שהאלבום מתחיל בבעיטה, ככל שמתקדמים עם השירים הוא הופך רך יותר, אבל גם פסיכדלי יותר. בין כל אלה שוב מופיע שיר שמחזיר אותנו אל מה שנראה שהוא התמצית של האלבום, Chains of Gold, שיר על אהבה שנשרפה והותירה כאב, כאילו מזכיר לנו שכל האלבום הזה הוא, קודם כל, חלום על אהבות שאבדו. מנוסח כפניה, אבל בתכל'ס, לא מיועד לאף אחד חוץ מהחולם עצמו.
אז באווירה מאוד ברורה ומאוד מגובשת האלבום עדיין מצליח להיות מגוון ולהקיף את כל מה שעושה מוזיקה טובה. את האלבום הזה לא כדאי לשמוע בגלל שהוא מופתי. את האלבום הזה כדאי לשמוע כי הוא מצליח להיות גם בועט וגם אישי וזה, בעיני, רוק ששווה להקשיב לו טוב טוב. אז כשתסתובבו עם הראש בין התווים אחרי החג ותחשבו מה תהיה מתנה יפה לקנות לעצמכם להתחיל איתה את השנה, תחשבו על החלק השני של מה שאאורבאך אמר לרולינג סטון על הפרוייקט הצעיר: "החבר'ה האלה מוכשרים בטירוף. נפגשנו כולם לנגן לאחרונה וזה היה פאקינג מסעיר. היה המון אילתור, שזה חדש בשבילי, וכשננגן את זה חי זה יהיה ממגנט", כי כשזה יקרה, אתם תרצו להכיר את השירים.
COMMENTS