פגישה לאין קץ והניגון עוד חוזר: שי גולן כותב על השירים האהובים עליו של נתן אלתרמן לציון יום הולדתו ה-105

נתן אלתרמן כעורך לילה בעיתון

נתן אלתרמן כעורך לילה בעיתון "הארץ" (צילום: אברהם סוסקין)

אם מנסים לחשוב על מי הרים את הלפיד של המשורר הלאומי לאחר שביאליק החזיר את נשמתו לבורא, הרי שהשם שעולה מיד הוא נתן אלתרמן. לעומת ביאליק, שאת רוב חייו העביר באירופה, אלתרמן היה כבר משורר ישראלי, מחלוצי הבוהמה הישראלית על כל המשתמע מזה: גימנסיה הרצליה, קפה כסית ועיתון דבר.

אלתרמן נולד ב-1910 בורשה (איך לא), ולאחר תקופה קצרה בקישינב, עלה יחד עם משפחתו לישראל ב-1925 היישר לתל-אביב. בגיל 19 הוא יצא לפריז בתואנה של לימודי חקלאות, אך מהר מאוד התקרב שם לחוגי הבוהמה והתחיל לכתוב.

בשובו לארץ, המשיך לכתוב ולפרסם שירים, והתחיל גם בקריירה העיתונאית שלו, בעיתון "דבר" ומאוחר יותר גם ב"הארץ". ב"דבר" אלתרמן פרסם את טורו הידוע "הטור השביעי" אשר עסק בענייני השעה. השיר הידוע ביותר שיצא מה"טור השביעי" הוא השיר שרובנו מכירים מטקסי יום הזיכרון – "מגש הכסף". הטור הזה התפרסם שלושה שבועות אחרי כ"ט בנומבר, תחילת מלחמת השחרור.

ב-1938 יצא לאור קובץ השירים הראשון שלו – "כוכבים בחוץ". שני השירים הראשונים בקובץ הזה הם במקרה שניים מהשירים המולחנים היותר מוכרים של אלתרמן (וגם מהאהובים עלי).
השיר הראשון – עוד חוזר הניגון, ידוע ומוכר כיום בעיקר בביצועו של ברי סחרוף.

העיבוד הזה של ברי סחרוף, יצא בשנת 1998 כחלק מהאלבום "עבודה עברית" הראשון. זוהי למעשה גרסת כיסוי לביצוע המקורי של נירה גל ללחנו של נפתלי אלטר. השיר זכה גם ללחן מוכר של נחום היימן בביצוע של חווה אלברשטיין, אבל השילוב של הלחן והעיבוד של ברי קולעים כל כך טוב למילים של השיר, שבעיניי זו ה-גרסה של השיר. את מילות השיר אפשר להבין כמסע שאלתרמן עובר כמשורר, והצורה שבה הוא מסתכל על הדברים מהצד מבלי להתערב: "ליטפת אותן והוספת ללכת".

השיר השני – "פגישה לאין קץ", הוא אולי השיר האהוב עלי ביותר של נתן אלתרמן (בתחרות קשה עם "שיר ערש" שמופיע בתחילת הפוסט).

על הביצוע היחסית ישן הזה של אריק איינשטיין עוד לא הצליחו להתעלות לטעמי. אין כמו העיבוד העשיר של אבנר קנר אל מול השירה הפשוטה של אריק איינשטיין, יחד עם הלחן השאפתני של נעמי שמר. חדי האוזן ישימו לב שהשיר הולחן בשני משקלים, הבית בארבע רבעים והפזמון בשלושה.
רבים התדיינו על השאלה "למי אלתרמן פונה בשיר?". האם זו בחורה מסויימת, יצירה באופן כללי, מדינת ישראל וכו'. עם כל הכבוד לדיון הזה, אותי זה תמיד פחות עניין. אני פשוט אוהב את הלשון הציורית בשיר: "אֱלֹהַי צִוַּנִי שֵׂאת לְעולָלַיִך, מֵעָנְיִי הָרַב, שְׁקֵדִים וְצִמּוקִים"; "עָרֵי־מִסְחָר חֵרְשׁוֹת וְכוֹאֲבוֹת", "עֵת בִרְחוב לוחֵם, שׁותֵת שְׁקִיעות שֶׁל פֶּטֶל, תְּאַלְּמִי אותִי לאלומות".

לימים נולדה לאלתרמן בת – תרצה אתר – שגדלה להיות משוררת מוצלחת לא פחות, עם שירים מולחנים רבים. בעקבות משבר נפשי שחוותה לאחר נישואיה הראשונים הלא מוצלחים, אלתרמן כתב לה את "שיר משמר".

חובבי הזמר העברי האיכותי אולי לא יופתעו מכך שבחרתי בעוד שיר שהלחין סשה ארגוב. אבל גם מי שלא רואים בעבודתו של ארגוב את פסגת היצירה כמוני, יתקשו להתעלם מהלחן המדהים והמצמרר הזה.
תרצה אתר, משוררת לא פראיירית בעצמה, הגיבה לשיר הזה בשיר משלה: "שיר הנשמרת". אך למרבה הצער, ב-1977 היא נהרגה לאחר שנפלה מחלון ביתה בקומה השישית, כשרוב הרמזים מצביעים על כך שמדובר בהתאבדות.

קצרה היריעה מלכלול בפוסט אחד אפילו את המיטב שבשיריו המולחנים של אלתרמן, ונאלצתי לוותר על שירים כמו "שיר העמק", "לילה לילה" ו"אליפלט". עם זאת, בחרתי לסיים בשיר שרק לאחרונה גיליתי שהוא של אלתרמן.
זכיתי לשמוע לפני כמה ימים את דקלון (המייסד של "צלילי הכרם") שר את "חנה'לה התבלבלה". לאחר גיגול קצר הופתעתי לגלות שאת המילים כתב נתן אלתרמן לפי לחן חסידי עממי עוד בשנות השלושים של המאה העשרים. השיר התגלגל כשיר רחוב ובשנות השבעים בוצע ע"י שניים מההרכבים החלוצים של המוזיקה המזרחית בארץ: "צלילי העוד" ו"צלילי הכרם".
הנה השיר בביצוע "צלילי העוד":

11903311_10153568110489507_2082473485_n

תגובות

וורדפרס: 0
  • comment-avatar
    דורית 3 שנים

    תודה לשי על הפוסט המרגש, על נתן אלתרמן שאכן גם לדעתי, משורר לאומי !
    ההסבר לבחירת השירים והביצועים, מבטאים את החיבור מלא האהבה של הכותב.
    דורית

  • DISQUS: 0