המבוך: ציפי פישר על סרט הילדים שהפך לקאלט רוק

המבוך היה סרט הילדות האהוב עלי, הוא היה עבורי מה ש"לשבור את הקרח" הינו לדור הנוכחי של הזאטוטים. הסרט מספר על נערה חולמנית בשם שרה (בגילומה של ג'ניפר קונלי הצעירה) שבטעות גורמת לאחיה הקטן להיחטף בידי הגובלינים. על מנת להצילו, עליה למצוא את דרכה מחוץ למבוך מסוכן לפני שהשעון יראה חצות. אם תיכשל, אחיה יאבד לעד. ראיתי את הסרט מספר פעמים בין הגילאים 13-9, מבלי לדעת שמככב בו אחד מכוכבי הרוק הגדולים של העידן הנוכחי. גם לא ידעתי שהוא הלחין יחד עם מלחין הפסקול טרבור ושר כמעט את כל השירים בסרט. הבורות הזאת לגבי זהותו של בואי הובילה אותי לרגע של הלם קל כאשר צפיתי בסרט שוב בתור בוגרת.

91sFTDvUDbL._SL1500_עטיפת הפסקול

מעשה שכך היה: כששירתתי בצבא נודע לי שהסרט יוקרן בסינמטק. חשבתי שיהיה נחמד לקחת את אחי, שהיה בשעתו בן 13, לצפות בסרט. קצת דאגתי שמא גיל 19 זה קצת מבוגר מכדי ללכת לסרט ילדים, אבל בתור מלווה לילד חשבתי שזה מקובל. התחלתי לחשוד כשנוכחתי לראות שאחי למעשה היה הבנאדם הצעיר באולם, ושהוא מלא גברים בשנות ה-30 לחייהם (בגיל 19 זה נראה זקן למדי). אכן, לא הקהל שהייתם מצפים לפגוש בסרט ילדים. ואז האולם החשיך והשיר הראשון התחיל, וכל הקהל הצטרף לשירה. נקלענו למעשה מבלי ידיעתנו להקרנת סרט קאלט, סטייל הרוקי הורור שואו. עד היום אני לא יודעת אם זה היה מתוכנן מראש (יש מועדון מעריצי בואי בארץ?) או משהו ספונטני. ואז פתאום הבנתי שזה דיוויד בואי על המסך. ושהוא מפלרטט עם השחקנית מולו, עובדה שחמקה ממני בגיל בו ההורמונים עדיין לא נכנסו לפעולה. ואז כאמור, האסימון נפל.

אין ספק שהמבוך הוא אחד מסרטי הילדים המוזרים ביותר שאי פעם נוצרו. הוא גם אחד מהסרטים המבריקים ביותר שנעשו עבור ילדים, הרבה בזכות הופעתו של בואי. הדמות של ג'ארת', מלך הגובלינים הינה מושכת ומרתיעה בו זמנית, פתיינית, מניפולטיבית אך גם סקסית ומעניינת. זה לא במקרה שעד היום ממים של ג'ארת' עדיין נפוצים מדי פעם באינטרנט, כמו ממ שבו ראיתי אותו מציע את שירותיו כבייביסיטר. ואל תשאלו מה גוגל משלים באופן אוטומטי כשאתם כותבים את שם הסרט ואת דיוויד בואי. בואו רק נגיד שהרבה א/נשים שמו לב שהמכנסיים שלו צמודים… מאוד. ג'ים הנסון ובריאן פראוד במידה מסוימת בונים את הדמות של ג'ארת' תוך התכתבות עם דמות הגלם רוקר הגותי הקיימת של בואי, והתוצאה היא אולי קצת בוגרת מדי עבור הילדים, אבל נורא כייפית עבור המבוגרים.

Labyrinth-Jennifer-Connelly-and-David-Bowieקונלי ובואי

השירים ב"המבוך" אכן נוצרו בתקופה של עייפות החומר אצל בואי, לאחר שהוציא את האלבום Tonight שנקטל בידי המבקרים (אך עדיין הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי). השירים מתוכו מאוד קליטים ומהנים, במיוחד שיר הנושא שאני מכירה את רוב מילותיו בעל פה.

מה שמבדיל את המבוך מהרבה סרטי ילדים זה שהוא עוסק בעולמה הפנימי של נערה העומדת על קו התפר בין הילדות והנשיות, ובאמביוולנטיות שהיא חשה לגבי מעבר זה. חלק מן הקונפליקט של הדמות הוא חיצוני- לשרוד את המבוך- אבל חלק ממנו הינו פנימי- להחליט האם היא רוצה להיות מבוגרת או להישאר ילדה, ומהם ההשלכות של החלטה שכזו, שכוללות התייחסות מרומזת למיניות בוגרת. בשל כך בואי מציג פה פנטזיה של גבר כריזמטי ומושך, שסוחף את שרה לתוך רומן מהסרטים, למרות שזה מוזר לראות גבר בן 38 עושה עיניים לנערה בת 16. הדבר החשוב הוא שהדמות שלה לומדת את המחיר של מימוש הפנטזיה הזו, והיא מפנה לה את גבה מספר פעמים במהלך הסרט. סצנת החלום בה שרה רוקדת עם ג'ארת בנשף מסכות ממחיש כל כך יפה את הפנטזיה הרומנטית וגם את ההחלטה של שרה לנפץ את הפנטזיה. הלחן שבואי כתב לסצנה זו פשוט מושלם, הוא רומנטי וחלומי, ומשרה בדיוק את האווירה הנכונה של חלום שכל רגע יכול להפוך לסיוט.

הדבר היפה כל כך במשחקו של בואי זה שהוא מצליח לגרום לדיאלוג לעבוד בשני רבדים; בתוך הלוגיקה העלילתית הפנימית של עולם הפנטזיה, הוא מעוניין לגרום לשרה לוותר על אחיה ולהישאר איתו לעד. אבל הדיאלוג הזה גם עובד במידה מסוימת בתור דיאלוג בין גבר לנערה בקונטקסט יותר פרוזאי, והעסקה אותה הוא מציע נפוצה גם מחוץ לעולמות מדומיינים. "רק ותרי על עצמך, וזכי באהבתי, זה יהיה שווה לך את זה". הלא המוחלט שהצעתו זוכה לה הולך נגד המסר של כמעט כל סרט שבו האהבה הזוגית מוצגת כפתרון לכל בעיה. זהו מסר מעצים עבור נשים, ולקח כמעט 25 שנה עד שאנו שוב מוצאים אותו בשנית בסרטים המיועדים לקהל יעד דומה. ולמרות שהוא מובס בסוף הסרט, דיוויד בואי בדמות ג'ארת' ימשיך ללוות את דמותה של הגיבורה גם לתוך העולם "האמיתי", וגם את הצופים אחרי שהסרט מסתיים.

babysitterבואי בייביסיטר

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0