"Monday Morning Blues" חגיגי במיוחד (פרק שמיני): המתופף וזמר הבלוז סדריק ברנסייד מגיע לארץ!

"Monday Morning Blues" חגיגי במיוחד: המתופף וזמר הבלוז סדריק ברנסייד מגיע לארץ!

11074110_10203449408466019_2046109328_o

בעולם של הרוק והמוזיקה הפופולרית, לרוב "בנים של" או "נכדים של" סוחבים איתם משא מוזיקלי כבד. ההורים או הסבים היו גדולים בתורה, והדור, כידוע, הולך ופוחת. למעט כמה יוצאים מן הכלל, כגודל הציפיות המונחות על כתפי העולל המוזיקלי, כך גודל האכזבה כשמתברר כי הברקות מוזיקליות לא תמיד עוברות בחומר הגנטי. לא כך בבלוז. בז'אנר המוזיקלי שהוא תרבות, היסטוריה וקהילה, לא פחות משהוא סגנון מוזיקלי, יש ערך שלא יסולא בפז לממשיכי דרכם של האבות המייסדים. הם אלו שמהווים גשר בין שדות הכותנה, הגיטרות המאולתרות וקשיי היומיום של אז, לקיום הפרוזאי יותר כיום. חלקם, כמו ג'רון בליינד בוי פקסטון או פט תומאס, פשוט מביאים את הסאונד של אז להיום, בלי שינויים או קישוטים מיותרים. וחלקם, כמו סדריק ברנסייד הנהדר, מצליחים לייצר הלכה למעשה את אותו גשר מוזיקלי בין הגבעות של צפון מיסיסיפי, ובין מוזיקה אמריקאית עכשווית יותר.

ברנסייד נולד וגדל בהולי ספרינגס, מיסיסיפי לשושלת בלוז מפוארת: סבו, הבלוזיסט האגדי ר.ל. ברנסייד, ואביו – המתופף קלווין ג'קסון. עם כזה ייחוס, מה הפלא שכבר בגיל 13 הוא החל לתופף בלוז ברחבי העולם עם סבא. בשנת 2006 ברנסייד הצטוות עם לייטנינג מלקולם והם החלו להופיע בדואו '“The Juke Joint Duo” ושנתיים לאחר מכן הוציאו את האלבום המוערך Two Man Wrecking Crew. בשנת 2010, חזר ברנסייד לחיק המשפחה ויחד עם אחיו קודי ודודו גארי הם הקימו את "Cedric Burnside Project".

לאחר מותו של קודי, צירף ברנסייד להרכב את הגיטריסט וחבר הילדות טרנטון איירז (Trenton Ayers), גם הוא "בן של" (הבסיסט ליטל ג'ו איירז). הם הוציאו מאז שני אלבומים, האחרון שבהם הוא Hear Me When I Say בשנת 2013. ברנסייד זכה כבר שלוש פעמים בפרס מתופף השנה של Memphis Blues Award על סגנון התיפוף הייחודי והנלהב שלו, שמצליח מצד אחד לשמור על מסגרת קצבית מהודקת לשירים, ומצד שני הוא מתחלף, תזזיתי לעתים ומאוד מגוון- והכל בתוך שיר אחד. נסו ותהנו:

למרות יכולות התיפוף המרשימות, כשרונו המוזיקלי של ברנסייד מתפרש הרבה מעבר לסט התופים, וגדולתו האמיתית היא בחיבור המקורי שהוא מצליח ליצור בין הבלוז למוזיקה שחורה עכשווית, ובראשה הניו-Fאנק. גם איירז הוא יליד צפון מיסיסיפי, גיטריסט ובסיסט מגוון שעשייתו המוזיקלית נפרשת במרחב שבין בלוז, ג'אז, פיוז'ן וR&B. יחד הם מצליחים לשלב בהצלחה רבה את הבלוז המסורתי של גבעות המיסיסיפי לצד Fאנק, R&B וסול. עם ברנסייד על התופים, השירה, ומדי פעם גיטרה, ואיירז כגיטריסט הראשי ועל הבס, הם מייצרים סאונד עכשווי, מהוקצע ביחס לבלוז, אבל עדיין מצליח לשמור על הנינוחות והקשר הבסיסי למקור.

השילוב הזה מתבטא היטב במתח שבין סגנון השירה של ברנסייד וחלק מהעיבודים לשירים, לבין הבסיס המוזיקלי שלהם: ברנסייד לא נשמע כמו זמרי הבלוז שאנחנו מכירים וקולו העמוק והמלוטש מזכיר יותר זמרי R&B. גם העיבודים לחלק מהשירים באלבומם האחרון נודדים למחוזות הFאנק והסול, כמו "I like it, I Love it" ו-"’till they bary me". אבל אז מגיעים שירים כמו "Bloodstone" או "Come on Im" שהם פשוט בלוז לפנים ומבהירים לנו בצורה חותכת שהפרויקט של סדריק ברנסייד זוכר היטב את שורשיו.

חברת ההפקות Nobody's Fault Production מביאה את הפרויקט של סדריק ברנסייד לשלוש הופעות בארץ ב-14-17 במאי. לתחושתי, גם מי שלא משתייכים לגרעין הקשה של נרקומני-בלוז, יהנו נורא בהופעה הזו. כל מי שמוזיקה אמריקאית ומוזיקה שחורה בפרט עושים להם נעים באוזן, לא יוכלו להשאר אדישים לחגיגה שהפרויקט של סדריק ברנסייד מביאים לבמה.

11063222_10203449408506020_971652964_n

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0