תומר הלך לראות את החברים של נטאשה בהופעה וחזר אופטימי מתמיד

טוב, זה היה בלתי נמנע ורק שאלה של זמן ועכשיו, סוף סוף, זה קרה – חזרתי לתו השמיני. אמנם רק לחצי משרה – כזאת שעושה בעיקר טוב לנפש – אבל גם זה משהו. ומה אגיד לכם? זה לא כמו פעם. ירידה משמעותית בכמות האנשים שרוכשים את המוצר המוגמר שנקרא דיסק, ועלייה מעצבנת במחירי אותו מוצר, הפכו את חנויות הדיסקים, שכבר שנים נמצאות בגסיסה, לסוג של אואזיס כזה שאליו מגיעים בעיקר בשביל להסתכל ולשאול את השאלה הכי מעצבנת בעולם – "מה, עדיין קונים דיסקים?". אז למה לי בעצם לחזור לאותה "ספינה טובעת"? למה לא למצוא עבודה של "גדולים", להתקדם בחיים ולהיות בן-אדם? טוב, כי אותי זה קצת משעמם, וכי זה חשוב, וכי יש מלא יתרונות מעבר. איזה יתרונות? אורח קבע בבארבי, לא מפספס שום פסטיבל, עוקב אחרי מה שחדש והסינמטק הפך לבית.
לפני כמה ימים היו אלו הנטאשות שהופיעו ואחרי שלא ראיתי אותם לפחות עשור, החלטתי ללכת ולראות מה הם עדיין יודעים.

10815286_10152353077427282_1526944030_o

כבר שנים שהחברים של נטאשה באון ואוף. מתפרקים וחוזרים, מכריזים על אלבום איחוד ומתחרטים, תובעים את הד ארצי על הוצאת אלבום אוסף (שכולל 3 שירים חדשים שלא נשמעו) ללא ידיעתם ומנצחים (ובצדק) ועדיין מופיעים. לפעמים זה סיבוב הופעות ולפעמים איזה קוויקי מהיר לסיפוק רגעי. מוקדם מדי להחליט מה מהם היה הפעם אבל תקשיבו, הם עדיין טובים.
הגעתי להופעה כדי למכור אלבומים של ההרכב וצריך להגיע מוקדם. למה? לא יודע, אבל זה גרם לי להרוויח הופעה פרטית, רק אני והנטאשות (טוב, חוץ מארקדי שהגיע 10 דקות לפני תחילת ההופעה) בצ'ק סאונד משובח שמבשר טובות. פרשתי את מרכולתי והתכוננתי לכמות של אנשים שתגיע אולי ל-150 איש. טעיתי, ובגדול. הנטאשות מילאו את הבארבי בלי בעיה בקהל מגוון שכלל את כל המגזרים, הצבעים והמינים. קשת בענן.

מיכה שטרית תמיד עשה לי את זה יותר מכל שאר חברי ההרכב (בעבר ובהווה, את שלמה אמקיס הבסיסט החליף גולן זוסקוביץ' בסיבוב הנוכחי). הכתיבה המדויקת עם השירה העדינה של הגבר הזה, גם באלבומים של נטאשה וגם באלבומי הסולו שלו, הוא מצליח להעביר בי רטט בכל הגוף כל פעם.
והקסם נשאר.
האיש שאחראי לכתיבת "רדיו בלה-בלה" נשאר רלוונטי וסוחף גם היום. אותה ענווה הייתה גם בהופעה הזאת. ארקדי על הכסא כבר לא צעיר כמו פעם אבל נותן את כל כולו ומיכה לידו עומד איתן ובין "שברי את הטלויזיה" ל-"אני אוהב אותך" דואג גם להשחיל כמה מילים על מצב השחיתות ששולטת בממשל ופוגעת בנו. והקהל מריע.

אז איך הייתה ההופעה? הרי לשם כך התכנסנו.
מצדיקה את מחיר הכרטיס(135 שקלים) ומפתיעה מאוד. הנטאשות יצאו לסיבוב להיטים, וברפרטואר שלהם יש המון. כל להיט (מילה מעצבנת) בוצע בהופעה הנהדרת הזאת שהתרחשה במשך שעתיים ונעה בין רוק נטאשי אופייני לסקא כאשר בין לבין החברים מצאו זמן לפלרטט עם הקהל (מיכה שטרית בעיקר), לדאוג שהאמירות הפוליטיות יאמרו ועדיין לתת למוזיקה למשול.
הבארבי המארח זה המקום המושלם להופעות כאלה, מקום בלי דיסטנס בו אתה יכול לפגוש את האמנים שמופיעים רגע לפני, ולהחליף איתם כמה מילים. והקהל אוהב את זה, והנטאשות אוהבים את זה. אז כל שנותר לעשות זה פשוט להמליץ לכם בחום רב – לכו תראו הופעות. החוויה מרעננת, האמנים הישראלים צריכים את זה ומפרגנים בהופעות מעולות, ובינינו – זה לא שעדיין קונים דיסקים…

אז בפעם הבאה שבא לכם לפרגן למוזיקאי האהוב עליכם לכו תראו אותו מופיע, זה חשוב לו וזה חשוב גם לכם.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: