אבנר מורן על ה-"Allman Brothers Band" המציינים 45 שנים לאלבום הבכורה

היום לפני 45 שנה יצא אלבום הבכורה של ה-"Allman Brothers Band" ובשבוע שעבר הופיעה הלהקה בפעם האחרונה בהופעה שהתקיימה בניו- יורק וזו הזדמנות מצוינת להיזכר בסיפור הלהקה ולהיפרד מהם בכבוד.

EPSON scanner Image

הלהקה הוקמה בתחילת 1969 כשאל דווין אולמן (גיטרות) הצטרפו דיקי בטס (גיטרה), ברי אוקלי (בס), ג'אי ג'והאני ג'והנסון ובוטש טראקס (תופים) ומעט לאחר מכן גם אח של דווין, גרג(שירה ואורגן) ומכאן גם שם הלהקה.
עוד לפני שהוציאה את אלבום הבכורה הופיעה הלהקה מספר רב של פעמים באזור דרום ארה"ב ונהגה לבצע בהופעות קטעי ג'אם ארוכים ומפתיעים והפכה עם השנים לאחת מלהקות הרוק עם ההופעות הטובות ביותר בעולם.

בנובמבר 1969 הוציאה הלהקה את אלבום הבכורה שאופיין בסגנון בלוז רוק והשירים המוכרים ממנו הם "Whipping Post"', "Dreams" והקאבר למאדי ווטרס "Trouble No More". למרות השירים הטובים והסגנון המעניין באלבום, הוא דווקא לא זכה להצלחה גדולה ועיקר חשיבותו היה הבסיס להתעניינות באלבומי ההמשך והופעות הלהקה כמו ההופעה ב- "Fillmore East" בניו יורק ב-1971 שנחשבת לאחת מהופעות הרוק הגדולות בכל הזמנים. (ההופעה התקיימה בערב האחרון בו הופיעו במועדון לפני שנסגר ובין השאר הופיעו באותו יום גם אלברט קינג, אדגר ווינטר והביץ' בויז). מעט לאחר ההופעה והצלחת אלבום ההופעה שהגיע למעמד זהב נהרג דווין אולמן בתאונת דרכים בסוף אוקטובר 1971 ושנה לאחר מכן גם הבסיסט ברי אוקלי נהרג בתאונת דרכים שהתרחשה לא רחוק מהמקום בו נהרג אולמן. בקרב הלהקה והמעריצים נוצרה תחושת אובדן עמוקה אך למרות זאת הלהקה המשיכה לפעול ולהוציא אלבומים מצליחים שבהם דיקי בטס משתלט על הגיטרות ולעתים שולבו בהם גם שירים שקטים ויפים כמו "Little Martha ,"Melissa" ו- "Ramblin' Man" וכמובן הלהקה המשיכה בהופעות הסוחפות והאדירות שלה.

למרות ההצלחה, חילוקי דעות בלהקה גרמו לפופולריות של ההרכב לצנוח ואלבומיהם הבאים לא זכו להצלחה רבה וההרכב אף התפרק פעמיים, ב-1976 לשנתיים וב-1982 לתקופה ארוכה הרבה יותר של שבע שנים, עד שב-1989 הצלחתו של גרג אולמן באלבומי הסולו הובילה להקמת ההרכב מחדש ואליו ואל חברי הלהקה המקוריים הצטרפו חברים נוספים שבראשם וורן היינס (שגם שר בחלק מהשירים והופיע בארץ עם ההרכב המוצלח שלו "Gov't Mule" שמבצע גם שירים של ה-"Allman Broters" בהופעות) במהלך שנות ה-90 הלהקה הוציאה מספר אלבומים שאמנם לא נמכרו כמו אלבומיהם הראשונים אך זכו לביקורות חיוביות והחזירו ללהקה את הפופולריות שלה.

הרכב הלהקה השתנה פעמים רבות אך גרג אולמן נשאר בה תמיד והיה לב הלהקה לאורך השנים וביחד עם היינס הוציא אלבומים שזכו להצלחה גם בשנות ה-2000 והמשיך להופיע ולמלא אולמות גדולים.
השנה הודיעה הלהקה שתקיים בחודש אוקטובר את הופעתה האחרונה בהחלט ולמעשה תסיים את פעילותה באופן סופי וכמובן שבערב כל כך חשוב חברי ההרכב נתנו את כל מה שיש להם והופיעו במשך יותר משלוש שעות(!) בהם בוצעו מיטב השירים הגדולים ביותר של ההרכב לאורך השנים בביצועים ארוכים ומרגשים. חבל שלא זכינו לראות את ההרכב בארץ, אבל לפחות שיריהם זוכים לכבוד ומושמעים יחסית לא מעט גם ברדיו וגם בהופעות של להקות קאברים רבות.

מעניין מאוד הסיפור של הלהקה, ההצלחה, האובדן, הנפילות וההקמה מחדש ואין ספק שחובבי הרוק, בעיקר בארה"ב, ידעו להעריך זאת, וההרכב שעכשיו נפרד ממעריציו ייחשב לנצח כאחד מהרכבי הרוק הדרומי בפרט (Southern Rock) והרוק בכלל הגדולים בכל הזמנים.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0