תומר והבלוז של אללה

תומר: זה אף פעם לא קל לכתוב על הרכב גדול ומוכר. מצד אחד מה כבר אני יכול לכתוב שלא נכתב? מצד שני נדמה שלא משנה כמה אכתוב – זה אף פעם לא מספיק. תוסיפו לכל זה שעם כל האהבה שלי למוזיקה של המתים אסירי התודה, אף פעם לא הייתי דד-הד כמו כמה מחברי לבלוג ותבינו את החששות שלי. אז עכשיו, אחרי הוידוי, אפשר להתחיל.

האלבום הזה "Blues for Allah" תפס אותי בתקופה מאוד יפה בחיים, אבל בעיקר בתקופה שבה הייתי צמא למוזיקה חדשה, ובין זאפה לרוברט וואיט ועוד כמה חברים חדשים – נכנסו גם הדד עם המוזיקה העל-זמנית שלהם.
האלבום, כך מרגיש לי, שומר בתוכו את כל מה שהפך את הגרייטפול למי שהם. הפלירטוט עם הג'אז, הקטעים הארוכים שאתה לא רצה שיגמרו לעולם, המקצבים המשתנים שלעד יסקרנו אותי. חוויה ששמיעתה ברצף מסבירה למה מוזיקה זו באמת ההמצאה הכי גדולה של האדם.

בהיסטוריה של הדד אני לא בקיא, בשביל זה יש את ויקיפדיה וחברותיה מלאות המידע. מה שכן, לאלבום הזה הגעתי אחרי אמריקן ביוטי, וורקינג מן דד ורומן קצר עם ההמנון של השמש הפסיכדלי והנהדר, אז לא כל כך הייתי מוכן למה שאני הולך לשמוע. פלירטוט ג'אז, זוכרים? אני לא ממש חובב ג'אז ורק עצם הזכרת המילה הזו היה גורם לי להרגשת אי-נוחות בכל הגוף. אבל הדד הצליחו ופתחו אותי (אמנם לא לגמרי) לעולם של ג'אז שלא ידעתי שיכול להשמע ככה. כנראה שאני צריך לקבל דברים במינונים נמוכים.

המתים נכנסו לאולפן להקליט את האלבום לאחר שלקחו שנה הפסקה מהופעות, מה שהיה לגמרי לא שיגרתי בשבילם. הקאנטרי של האלבומים הקודמים זז קצת הצידה, ואת מקומו תפס הפולק הפסיכדלי, הג'אז, ומיקי הארט, שחזר לאחר תקופה של העדרות.
כל שמיעה של האלבום מגדירה לי מחדש את המילה "ג'אם", וכמה טוב אפשר לעשות את זה.
באס שאומרת ג'אז וגיטרה שעונה בבלוז, ג'רי ששר בכזאת רכות שבא לי לבכות…. אבל מעל הכל –  מה שבאמת גורם לי להתמכר לאלבום הזה כל פעם מחדש זו דונה ג'ין, אישתו של הקלידן Keith Godchaux, שמתארחת ושרה בשיר שהשם שלו אומר הכל- "The Music Never Stopped".

מגיעים כבר לקראת סוף האלבום, מה כבר יכולים הדד לתת לנו שעוד לא שמענו עד עכשיו, אני שואל את עצמי, ותוך כדי המחשבה הזאת מתגלה לאוזניי עוד קטע מיוחד במינו. יותר מ-12 דקות אורכו והוא מכיל מה שכל חובב מוזיקה צריך: פסיכדליות טריפית, ג'אם מזרחי הזוי ומיסטי משהו שמרשה לי לצלול לתוכו כל פעם מחדש.
קחו לכם את מה שהאלבום הזה נותן, הרשו לעצמכם לשקוע לתוכו, החזיקו כל צליל ואמצו אותו. חוויה מטלטלת מובטחת בסופו.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0