סיפור על משפחה אחת נאה

כמו שראינו השבוע, יש הרבה אמנים והרכבים המקליטים את החומרים שלהם בבית. הרבה מהם עושים את זה כסקיצות, כחלק מתהליך ואחר כך עוברים להקלטות אולפן, אחרים מקליטים בבית מחוסר ברירה עד שחברת תקליטים מוכנה לממן הקלטות ואז השירים מוקלטים ומופקים מחדש. אבל למצוא הרכב שהקליט עשרה אלבומים ואת כולם בבית, זה כבר קשה יותר למצוא.

hf-bench

כאלה הם ה-"Handsome Family" משיקגו, אילינוי. "המשפחה הנאה" הם בעצם בעל ואשה, בראט ספארקס הווקאליסט הראשי, המלחין והבעל הוא  במקור מטקסס, שם הוא למד מוזיקה וגם עבד בחוות הנפט המקומיות. רני ספארקס, אשתו, היא הכותבת הראשית של הצמד והיא מגיעה מלונג איילנד וסופרת במקצועה.

כשהשניים הבינו שאפשר לרתום את הכישרון הטבעי של רני למילים אל המוזיקליות של בראט, הם התחילו להקליט שירים בסלון ביתם, תחילה רק כתחביב.
המוזיקה שהם עושים מוגדרת בדרך כלל כקאנטרי אלטרנטיבי, ז'אנר רחב שאני מאוד אוהב. הם נשענים על קאנטרי ישן ועל בלוגראס אבל משלבים שם גם אווירה מאוד עכשווית בדרך כלל יחד עם המיני סיפורים הנהדרים של רני ספארקס מקופלים לתוך שירים של שלוש דקות.

האלבום הראשון שהם הוציאו בשנת 1995 זיכה אותם בהרבה תשומת לב, אבל אולי לא מהסיבות הנכונות. שיר מתוכו שנקרא "ארלין" נאסר לשידור בתחנות המקומיות מכיוון שעסק ברצח אכזרי של אותה ארלין(הסבר מצורף מתוך הופעה):

You were singing "Please let me go"
All the way down to Miller's cave
When I picked a stick up off the ground
You cried "I ain't ready for my grave!"
Oh, Arlene, in the dark your hair's just as red
And this long, dark cave will always be our wedding bed.

האלבום השני שלהם שנקרא "חלב ומספריים" כבר הגיע ליותר אזניים ובעקבותיו הם יצאו לטור אמריקאי עם מנהיג הסצינה השיקגואית ג'ף טווידי ולהקתו ווילקו, מה שהפך את השם שלהם למוכר אפילו יותר אצל המבקרים הנכונים ולבסוף גם אצל הקהל. האלבום נבחר לאחד מעשרת אלבומי הקאנטרי הטובים של אותה שנה, מה ששלח אותם לטור ארוך באירופה ואפילו לגיג בתכנית של ג'ון פיל האגדי ב- BBC.

אבל ללא ספק, מה שהביא להם את הפריצה האמיתית היה האלבום השלישי שלהם מ-1998, "Through the Trees", האלבום בו הם מצאו את הסאונד האמיתי שלהם, זה שמאפיין אותם עד היום. שירים אפלים עם מטען לא פשוט מלווים בכלים מסורתיים שמהווים ניגודיות מפתיעה לטקסטים. לא בכדי האלבום הזה מרגיש אפל, האלבום כולו נכתב לאחר שבראט חווה התמוטטות עצבים שבסופה אובחן כחולה במאניה דיפרסיה. השירים והלחנים נכתבו בזמן ההתמודדות עם המצב וגם לאחר שהעשן החל להתפזר. באלבום התארח גם ג'ף טווידי בנגינה ובקולות.

באלבום הבא והקליל יותר שלהם משנת 2000 שנקרא- "In The Air"  הם מארחים גם את אנדרו בירד, עוד כוכב אלט קאנטרי מקומי.

מעבר לעניין הטכני של ההקלטה הביתית, הדבר המסקרן באמת בצמד הכל כך יצירתי הזה, הוא הדרך שלהם להקליט תרתי משמע את החיים שלהם בסלון ביתם. להביא את עצמם בלי סינון, בלי אולפן ובלי טכנאי. ליצור מתוך ההוויה שלהם ולתרגם אותה מיידית לטקסט וללחן ולהגיש אותם חמים מהתנור בבית.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0