גיטלה כותבת מאי בודד

יום שבת גדוש בפוסטים מעולים ומוזיקה טובה לפנינו באי הבודד של קולומבוס.
נפתח אותו עם גיטלה, מוזיקאית צעירה ומבטיחה שאנחנו מאוד אוהבים…

גיטלה:

האלבום השלישי והמשובח של TOWNES VAN ZANDT ששוחרר בשנת 1969 הוא האלבום האהוב עליי מכל, אותו אני בוחרת בלב שלם לקחת עימי לאי בודד.

את TOWNES שמעתי לראשונה לפני כמעט 4 שנים, ממש במקרה. זה היה בשעת לילה מאוחרת, נתקלתי בעטיפת האלבום הנצחית הזו, בה הוא יושב בלב חדר הנראה כמטבח כפרי, לא ברור אם זה ביתו. עוצם את עיניו, נשען על ידו. תהיתי (ועדיין תוהה…) האם הוא מיואש, שליו, חולם בהקיץ או הכל יחד?

התבוננתי בתמונה הזאת עוד ועוד, תוך כדי האזנה לאלבום והרגשתי עצמי מתחברת לסיפור חייו ונפעמתי לגלות כל כך הרבה רגש של כאב וצער שמהול באופטימיות מיוחדת ונקודת מבט ייחודית על החיים.
אהבתי מאוד את האמת העירומה שבו והרגשתי שהוא מכיר אותי יותר טוב מכולם.
האופן שבו הוא שר את המילים החזקות של Waitin' around to die שכתב אחרי מס' ימים של התנתקות והסתגרות בחדר/ארון קטן בביתו הפך אותו בין רגע לאהוב עליי במיוחד!

בסרטון הדוקומנטרי שצירפתי רואים תיעוד מדהים משנת 1975 (אוסטין, טקסס), בו רואים את Townes מנגן את השיר בביתו של Uncle Seymore בן ה-75 בו נהג לארח לעיתים קרובות את Townes, מוזיקאים נוספים מהאזור, היפים, קשישים, ילדים ונראה כי ל-Townes הוא התחבר במיוחד, אולי כי הוא היה בין היחידים שהבינו את עולמו של Seymore באמת, למרות פער הגילאים העצום בינהם.
לא משנה כמה פעמים אצפה בסרטון הזה, תמיד תמצאו אותי עם דמעות בעניים, כתיבתו על כאב והדרך שלו להסתכל על דברים בצורה אופטימית אך יחד עם זאת להגיש אותם בדרך כל כך עמוקה ולא קלילה וצפויה כמתבקש, הופכים אותו ללא ספק לאמן האהוב עליי מכולם ואני יודעת שרק עם המוזיקה שלו אשרוד באמת על אי בודד.

גיטלה.

הנה סרטון חדש שלי ( עדיין לא פרסמתי אותו אפילו ) בו אני מבצעת את השיר…

ואחד משלי:

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0