מתחילים במסע להב

מתחילים במסע להבנת המחורעים, התחנה הראשונה בדרך לגילוי עוברת אצל תומר…
תומר:
1997. אני(רק) בן 14. עוד ערוצים מתווספים לטלוויזיה, ביניהם MTV(גדלתי במעלה אדומים – הכל הגיע אלינו מאוחר). אני מהופנט. עזבו אותי בית ספר ושטויות, תנו לי רק לראות ולשמוע את "פארנויד אנדרואיד" של רדיוהד, את ריצ'ארד אשקרופט נכנס באנשים, את ביגי סמולס מגלה לי את נפלאות ההיפ-הופ והרשימה נמשכת. אבל כל זה שייך לשעות היום. בלילה, כשמכבים את האורות, אז התחיל הטירוף האמיתי באותו ערוץ שהיום שמו ישר מתקשר אצלי לקללה גסה במיוחד. אתם מבינים, פעם זה לא כמו היום שמיילי סירוס עושה פורנו בארבע בצהריים וקניה ווסט משגל לו על האופנוע להנאתו. פעם היו קצת גבולות. אבל גבולות נועדו לפרוץ אותם…

ב-1997 צפיתי בגבולות האלה נפרצים בפעם הראשונה. בהתחלה רצו בעיקר שמועות על קליפ מעורר מחלוקת, משהו שמשלב את "האיסור" המושלם של ציצים, אלכוהול וסמים. קליפ שמטרתו בעצם לקדם אלבום חדש של הרכב שנקרא "Prodigy", ששם אותם היישר במרכז הסצנה, אלבום מושלם שנקרא "The Fat of the Land", ה-אלבום שהוציא מאות אנשים באמצע הלילה מהמיטה רק בשביל לעמוד מחוץ לחנות מוזיקה ירושלמית קטנה כדי להיות הראשונים שרוכשים אותו. ובקליפ מטורף לגמרי שעונה לשם "Smack my B*tch Up". כמו שהזכרתי מקודם דברים הגיעו אלינו מאוחר שם במעלה אדומים ועל ההרכב הזה לעולם לא שמעתי לפני כן ואת שני האלבומים הקודמים לא הכרתי. אבל מה ששמעתי כשהאזנתי לאלבום הזה, ומה שראיתי בקליפים המטורפים שלהם, נצרב עמוק בפנים.

החברה האלה משוגעים. ולא רק בגלל הקליפים המטורפים, העוצמה שבשמיעה והסאונד המושלם. החברה האלה משוגעים(ובעיקר מגניבים) בעיניי כי היו להם קעקועים, פירסינגים ותסרוקות קטלניות. כי אני – כילד בן 14, מקבל הצצה בפעם הראשונה אל העולם האמיתי. הפכתי לילד שקם באמצע הלילה רק כדי לחכות לקליפ האסור ולדמיין את עצמו מכוסה בקעקועים ופירסינגים, לילד שמתחיל להבין את המשמעות של מוזיקה טובה ומה שהיא מסוגלת להעניק, ילד שנפרצו לו הגבולות, והתחיל לחלום בגדול, ילד שגילה את "Prodigy".

 

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0