1975, Camel, פרוג, קאמל, רוק בריטי, שבוע אינסטרומנטלי בקולומבוס, שי

בבוקר כתבה לנו עינבר על הרכב ישראלי היוצר ברוח גמלים משנות השבעים, עכשיו שי כותב לנו על רוק מתקדם וחצילים. כן, בסוף זה הכל מתחבר…
שי:
רוק מתקדם וחצילים הולכים ביחד. שניהם קשורים להתבגרות. זה קורה מתישהו בשנות הנעורים כשאתה יושב ליד השולחןואוכל ארוחת ערב ולראשונה טועם מסלט החצילים שעד כה נראה כעיסה צהבהבה מגורענת וממש לא מזמינה, אך הפעם החך שלך מקבל אותו, את הירק הסגול. וזה טעים לך. בדיוק באותו רגע של תגלית נפתחת הדלת ואחיך הגדול נכנס עם שקית מבריקה מחנות הדיסקים. ובתוכה תקליטור של להקת יס.

תקופת הרוק המתקדם נעה לרוב בין שנות התיכון לבין סיום השירות הצבאי. זו תקופה בה כחלק מהשינויים החלים עליך, אתה מוקסם מהמורכבות שבז'אנר הזה והתפתחותך המוסיקלית הולכת יד ביד עם התבגרותך כאדם. הקטעים הארוכים משתלבים נהדר בנסיעות הארוכות לבסיס שבו אתה משרת. קטעי הסולו האפיים מהווים אתגר לשותפיך לאוהל בעודם נאבקים עם הגיטרה הקלאסית בעלת המיתרים החלודים. והדרך הטובה ביותר להעביר את השמירה היא בניסיון גס לצייר את עטיפת "בחצר מלך הארגמן" על עמדת השמירה. בין כל אלה, בסופו של דבר, ינחת על אוזניך "SNOW GOOSE", אלבומם השלישי של להקת CAMEL מ-1975.

זהו אלבום קונספט בדומה להרבה אלבומים בז'אנר הרוק המתקדם, אך בשונה מהם הוא כולו אינסטרומנטלי. היה זה ניסיון נועז של חברי הלהקה, למרות התנגדותם העזה של אנשי החליפות מחברת התקליטים שלא רצו להסתכן בהרפתקאות אמנותיות שהאמינו שמה שמושך קהל זה בעיקר הקול האנושי אותו אמורה המוסיקה ללוות, אך עם זאת האלבום הפך לאחד המצליחים בז'אנר ויש האומרים כי על מנת להבין מהו רוק מתקדם עליך להאזין ל"סנו גוס".

האלבום מבוסס על סיפרו של פול גאליקו "אווזת השלג" מ-1941 (מודה שלא קראתי אותו, אם כי אינני חושש שזה פגע בהנאת ההאזנה לאלבום). הספר יצא בשיאה של מלחמת העולם השנייה ועלילתו מתרחשת באותם ימים שחורים שפקדו את אירופה. חברי להקת קאמל שרבים מהם נולדו אל רעש ההפגזות וגדלו בין החורבות, כמו רבים מהמוסיקאים האירופאים שפעלו בשנות השבעים, רצו לספר את סיפור "אווזת השלג" והוכיחו שאפשר לעשות זאת גם ללא מילים.

זהו אלבום מלודי אשר את לחניו אפשר לזמזם בראש ללא הפסקה. יש בו שלמות הרמונית וחוסר יומרות להוות פורץ דרך באחד הז'אנרים הכי יצירתיים ב-60 שנה האחרונות. יש בו רגעים כמו קולנועיים בעלי איכות פס-קולית לצד קטעים מיסטיים או רוקיים ואפילו לפרקים יש ניחוח ארץ-ישראלי של ריקודי-עם משהו, או שזה סתם כי ישראלים אוהבים לנכס הכל לעצמם.
בסך הכל רצתה הלהקה לספר סיפור ללא מילים, דרך צלילים. והיא עושה זאת בצורה לא פחות ממושלמת. התחושה היא כאילו באמת יש התקדמות בסיפור וחלוקה לפרקים כאשר כל פרק בעל אופי שונה, מקום אחר, סצנה חדשה עם מוטיבים מלודיים שחוזרים לאורך הסיפור, רגעי שיא לצד רגעי מעבר עלילתיים.

מאחר וזהו אלבום קונספט אני מאמין שעל מנת ליהנות מאיכויותיו יש להאזין לו בשלמותו:

ומעבר לכך הנה היי-לייט מתוך האלבום שמבוצע חי…

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0