פותחים את שבוע אפריקה עם תומר ועם הסיפור של אחת מהיוצרות המשלבות הכי טוב בין מערב למזרח…
תומר:
אפריקה זו יבשת נפלאה! טבע כמו שאין בשום מקום בעולם, מגוון תרבויות, מלא בריטים מה-BBC והמון, אבל המון מוזיקה משובחת. אבל לאותה יבשת יש בכמה מקומות בעיות גדולות – עוני, דיכוי של נשים, פוליטיקה מושחתת(הא, זה בעצם קורה גם במקומות אחרים) ועוד כמה שהשתיקה יפה להם, ובעיה קשה אף יותר – הגבלת חופש הביטוי. כשמישהו או יותר גרוע, מישהי, מעיזים לדבר על הבעיות בפומבי.
זה בדיוק הסיפור של סועאד מאסי – אלג'יראית, זמרת ויוצרת, פעילה חברתית שבגלל שהשמיעה את קולה ספגה במשך כל חייה הצעירים בוז, חוסר כבוד וזלזול מצד השמרנים והרוב באוכלוסית ארצה.

כבר בגיל צעיר נמשכה מאסי את העולם הקסום של המוזיקה. אחיה, שניגן בפסנתר, פתח דלת ראשונה מני רבות לאותו עולם מספק ואכזרי. מאסי, חרף מחאות אביה, החלה ללמוד לנגן על גיטרה ואט אט החלה לפזול אל המוזיקה המערבית. להקות כמו לד זפלין ו-U2, מערבונים אמריקאיים ומוזיקת קאנטרי פתחו בפניה עולם ויחד עם המילים והדעות הפוליטיות והחברתיות הפכה סועאד מאסי למשהו חדש ומענין באוויר מצד אחד, וכזו שעושה צרות מצד שני. באותה תקופה התחוללה מלחמת אזרחים באלג'יר ונדמה שהדבר האחרון שהיו צריכים האנשים "הטובים" שדאגו לתדלק את השנאה והמלחמה זו זמרת שלבושה בבגדים של גברים ושיער קצר לראשה. סועאד מאסי ולהקת הרוק-פוליטי שלה זכו להצקות חוזרות ונשנות שכללו ביטולי הופעות במכוון ואפילו החרמה לא חוקית של כל ציוד הלהקה.

בתחילת המילניום החליטה מאסי להמלט לצרפת, החיים באלג'יר היו כבדים על אותה יוצרת מוכשרת שבעקבות ההסטוריה שעברה החליטה להתנתק מעולם המוזיקה. למזלנו הרב לאחר שהתגוררה שנה בצרפת החליטה סועאד מאסי לחזור לעניינים והוחתמה ע"י "Island Records" סניף צרפת. כל כמה שנים מעניקה לנו מאסי אלבום חדש ומגוון. הנושאים הפוליטיים בעיקר שהיו באלבומים הראשונים אט אט פינו מקום לנושאים כמו בדידות ואהבה, כל התערובת הלירית יחד עם מוזיקה שורשית ומערבית שמו את סועאד מאסי כיוצרת חשובה ואף ליותר מזה – כיוצרת שמגיעה ליותר ויותר אוזניים.

 
פוסט הבא

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0