Homeסדרת ההרכבים- שבוע וולווט אנדרגראונד

ערן: כשמדברים על

ערן: כשמדברים על הוולווט אנדרגראונד ועל חבריה הבולטים, בדגש על לו ריד וג'ון קייל, מדברים לרוב על מוזיקה פורצת דרך, חלוצית, שלעתים קרובות לא בחלה ברעש צורם ובאוונגרד לא מתחנף כאמירה אמנותית. אנשי ה"מחתרת" לעתים קרובות לא יצאו מעורם כדי להתחבב על הקהל ולהרחיב את המכנה המשותף שאליו הם פונים.

אלא שעם כל הכבוד לאמירה האמנותית, אמנים, מה לעשות, צריכים גם להתפרנס. ב-1974, שנה בלבד אחרי ההתפרקות הרשמית של הלהקה (אבל כמה שנים טובות אחרי שהפסיקה להקליט אלבומים בעלי משמעות), לו ריד ניצב בצומת דרכים. "ברלין", אלבום הסולו שלו מהשנה הקודמת, היה אסון מסחרי. כאמן שתמיד עמד בתפר שבין שולי-השוליים לבין מקום מכובד ומוערך בזרם המרכזי של המוזיקה, הבין ריד שהוא חייב לייצר משהו שישאיר את השם שלו מספיק גבוה בתודעה הציבורית. התוצאה הייתה Rock N' Roll Animal, אלבום שהוקלט בהופעה חיה וכלל את השירים הכי מוכרים של ריד, בביצועים קלים לעיכול, ממש "להיטי רדיו" פוטנציאליים.

חשוב לומר: "קל לעיכול" אצל לו ריד משמעותו "מעורר בחילה" אצל מרבית בני האנוש, ואכן, מקומם של שירים דוחים/מופלאים מהרפרטואר העשיר שלו ושל הוולווט לא נפקד. הנה "הרואין" משם בביצוע מסקרן, בוקר טוב מקולומבוס…

 

COMMENTS

WORDPRESS: 0
DISQUS: 3