ממשיכים בשבוע הקאברים שלנו והיום כותבת לנו נעמה פוסט אורח מצויין…
נעמה:
סטנדרט הבלוז הזה, שנכתב על ידי T-Bone Walker ב1947, בוצע על ידי כל כך הרבה אמנים אדירים, שהתקשיתי לבחור את האהוב עלי. לא סתם B.B King טען שהשיר הזה גרם לו לרצות ללמוד לנגן בגיטרה, הוא לכאורה כל כך פשוט, יושב על מבנה בלוז קלאסי, אבל היופי בו הוא דווקא בפשטות הזו. במקום להמשיך לחפור בכל הגרסאות הרבות ולהשוות ביניהן, החלטתי לבחור את הגרסא הראשונה שאני שמעתי. 

Eva Cassidy היתה זמרת וגיטריסטית שלמדה לשיר לבד, מהקשבה למוזיקה שאהבה. אביה לימד אותה לנגן על גיטרה כשהיתה בת 11. במהלך השנים שיתפה פעולה עם מספר אמנים מקומיים בוושינגטון ונודעה בעיקר בגלל הפרשנות האישית שלה לקלאסיקות, ובעיקר לשיר over the rainbow. למרות שחברות התקליטים החלו לשים לב אליה, נפל המשא ומתן בגלל שלא היתה מוכנה לצמצם את הסגנונות המוזיקאליים שלה לאחד בלבד. אווה והמנהל שלה לא התייאשו והחליטו להפיק אלבום בעצמם.

ב-1996 הופיעה אווה במועדון ה-Blues Alley, והקליטה בו את האלבום המוצלח ביותר שלה (לדעתי לפחות), Live at the blues alley, בו ביצעה קאברים מקסימים ואישיים. אווה היתה מאוד לא מרוצה מהאלבום, בגלל שהיתה מצוננת באותו ערב. 
כששמעתי אותה בפעם הראשונה הייתי בטוחה שמדובר בזמרת שחורה, שמנה, קצת כמו הזמרות הגדולות של פעם… אבל כשרואים את ההקלטות מאותו ערב, רואים בחורה בלונדינית, ביישנית, שקטה, כאילו שכשהיא שרה יוצאת ממנה פרסונה אחרת לגמרי מזו האמיתית שלה… בעצם, אולי זה בגלל שבאותו ערב החלה לחוש כאבים חזקים שבסופו של דבר התבררו כמהלך מתקדם של סרטן העור שהרג אותה. 

אווה מתה בנובמבר, 1996, בת 33, זמרת כמעט אנונימית. אחרי שנפטרה יצא האלבום הסולו השני שלה, שהוקלט בחודשים האחרונים לחייה, ונמכר במיליוני עותקים.

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0