ערן: בסיבוב הראשון השם שנתנו לזה היה Live/Dead, "מת/חי", או "המת אסיר התודה בהופעה חיה" אם לפרט קצת יותר. האלבום יצא כתקליט כפול בזמן אמת – חודש נובמבר של 1969 – והיה הדגמה ראשונה של מה שהגרייטפול דד היו עושים הכי טוב, של המקום שבו הסאונד שלהם עוצב ושאליו המעריצים שלהם נהרו בהמוניהם: הופעות חיות.
התקליט הכפול יצא בזמן אמת, כמה חודשים בלבד אחרי הקלטת ההופעות באולם המפורסם בסן פרנסיסקו (באיכות מפתיעה ביחס לתקופה!), וכלל כמה חידושים: מעבר לעדות המוחשית על גבי ויניל של המקום היחיד שבו המהות של הלהקה יכלה להתממש – על הבמה – האלבום גם הכניס לרפרטואר של הלהקה כמה שירים חדשים, בדגש על Dark Star הקלאסי וההזייתי שפותח את האלבום ונמשך 23 דקות, והכניס גם חזק לתמונה את הבלוז של פיגפן יקיר "שישי ובלוז" (שכתבנו עליו כמה מילים פה בשבוע שעבר).

בכל אופן, עם התפתחות הזמן והטכנולוגיה, 70 דקות של מוזיקה הפכו מפרויקט מורכב שדורש אלבום כפול לסטנדרט בעולם של אלבומים ארוכים יתר על המידה. הגרייטפול דד – מפלצות מסחריות הם תמיד היו – ניצלו את אפשרויות ההפצה החדשות כדי להמשיך את מסורת שיתוף *כל* המוזיקה שלהם עם העולם והתחילו לשחרר לאוויר העולם כמעט כל הופעה שלהם שאי פעם הוקלטה, עד מצב שבו הדיסקוגרפיה שלהם עומדת היום על מעל 130 אלבומים – and counting…

בחודש נובמבר של שנת 2005, 36 שנים בדיוק אחרי צאת Live/Dead, יצאו על גבי דיסק משולש מעל שלוש שעות של מוזיקה מאותם סשנים בפילמור מערב ב-1969 שהרכיבו במקור את Live/Dead – מעין הרחבה משמעותית של הממתק ההוא. מעבר לזה שזו מתנה מדהימה לחובבי הדד בכלל ולחובבי התקופה המוקדמת שלהם בפרט, מדובר במוזיקה מושלמת לסיים איתה עוד שבוע עמוס מדי וחם מדי.
שבת שלום מקולומבוס…

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0