שי:
הסאונד החשמלי שהביא איתו הרוק סחף אחריו מוסיקאים רבים מכל קשת הסגנונות. כך למשל קרה לדילן בשנת 65'. כך קרה גם למיילס דיוויס ב69'. יחסי הגומלין בין הרוק לג'אז היו מורכבים כי בעוד נגני הרוק ניסו ללכת בעקבות היכולות הווירטואוזיות של הג'אזיסטים, אלו ניסו לאמץ את הסאונד של הראשונים.
דיוויס אשר כל כמה שנים יצר מהפכה קטנה בסביבתו, ניסה בשנת 69 ליצור שילוב של ג'אז ורוק. הוא גייס מספר נגנים, כאלה שכבר עבד איתם כמו וויין שורטר, טוני וויליאמס והרבי הנקוק, וכאלה שגייס למטרת ההרפתקה החדשה שלו – כמו ג'ו זאווינול, צ'יק קוריאה, דייב הולנד הבריטי וג'ון מקלפלין אותו פגש מיילס בערב שלפני ההקלטות.

סשן ההקלטות נערך יום אחד בלבד ומרבית העבודה נעשתה בחדר העריכה ע"י חיתוך וחיבור של קטעים מוקלטים, משהו שנעשה לראשונה באלבום ג'אז. התוצאה היא האלבום "IN A SILENT WAY". האלבום מורכב משני קטעים שאורכם נע סביב ה20 דקות(זה עוד משהו שהחל לקרות ב69. הקטעים התארכו. אם זה בעקבות צמיחת הרוק המתקדם או מסיבות הג'אם- פסיכדליה-היפים של סאן פרנסיסקו, כולם לקחו את הזמן).
בכל מקרה, שני קטעים שהם מעין סוויטות(יצירה המורכבת ממספר חלקים עצמאיים). אין כאן באמת מנגינה שהיא הנושא, כמו שנהוג בג'אז בדרך כלל, שעליה מאלתרים. מיילס בעצם יוצר כאן סוג של אטמוספירה דרכה הוא מפלח את נשיפותיו כשלצידו מקלפלין מנסה לאתר את הצליל הבא ושורטר מכשף את האווירה. יש לנו כאן שלושה קלידנים(שוב, פעם ראשונה באלבום ג'אז) שעובדים יחד ולחוד. מלווים או מנגנים סולו בו בעת כולם יחד. הכל איטי ולמעשה לכולם יש יד חופשית לבחור כיצד להשתלב בניסוי האלכימי הזה.

בסופו של דבר אפשר להגיד שהאלבום הזה הוא לא ג'אז ולא רוק. הוא לא התקבל בידיים פתוחות לא אצל הקהל הזה ולא אצל זה. אך יש פה משהו מעבר. ראשית מיילס הניח את הבסיס לז'אנר שיקרא בהמשך פיוז'ן כאשר רבים מן הנגנים בסשן הזה יובילו אותו. שנית, ההשפעה שלו על הסביבה, אם במיידי או לאורך השנים בלתי ניתנת לביטול. להקות כמו CAN הגרמנית שאבו ממנו את רובד הכלים העצמאיים שיוצרים אווירה מעורפלת ומתעתעת. הרכבים של אסיד ג'אז שיצמחו במהלך שנות התשעים אימצו את הגרוב ושקשוק המצילות של טוני וויליאמס, תחת הצלילים הקוליים של מיילס וכמה שבריאן אינו סלד מג'אז, אני די בטוח שהוא שאב את משיכות הזמן שכאן היישר אל אלבומי האמביינט שלו משנות השבעים.
ומיילס כמו מיילס הכי טוב בלהשפיע על עצמו, שכן IN A SILENT WAY הוא רק הפרומו ל"מפץ הגדול" שהוא יחולל בתחילת השנה הבאה, 1970, עם האלבום הכפול BITCHES BREW.

בקישור יש את כל האלבום (יאללה,כולה שני קטעים) אז מומלץ למצא את הזמן ככה בסוף היום להישען לאחור ופשוט להתעטף. אם זה לתת לו להתנגן ברקע או לצלול אל בין הצלילים, זה יעבוד בכל מקרה.

פוסט הבא
פוסט קודם

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0