גם התקליט השני של ג'ון סטיוארט(לא מנחה תכנית האירוח אלא הזמר) הוא אלבום אליו הגעתי במקרה. תקליט זרוק בערימה גדולה מציץ החוצה ונראה כמו פיסה מעניינת של הסטוריה ושל מוזיקה. לא מזיק לו גם שנת ההוצאה המשמשת כמו תו תקן של איכות- 1969.
לקחתי אותו הביתה. לא טעיתי.

סטיוארט החל את הקריירה המוזיקלית כצלע מתוך ה-"קינגסטון טריו" אבל יותר מכל קנה את עולמו כשכתב את מילות השיר "Daydream Believer" עבור ה"קופים" שעשו ממנו להיט מפלצתי.
זה היה אז שהוא הרגיש שהוא יכול לצאת לדרכו שלו בלי הצלעות האחרות. אחרי אלבום ראשון מלא בפוטנציאל הוא נכנס להקליט את השני עם ארסנל מטורף של נגני אולפן, מהטובים בתעשייה באותה תקופה. רובם אגב, מקליטים באותה שנה עם דילן את "נאשוויל סקייליין" המופתי, אלבום הקאנטרי הגדול שלו.

למרות שהיה ידוע כזמר פולק, דווקא באלבום הזה, נשמת הקאנטרי שלו מתגלה במלוא הדרה. זה אלבום של אנשים ומקומות ושל אמריקה של אז. של מרחבים ושל מדבר ושמיים וכבישים שלא נגמרים. וזה גם אלבום שמראה כמו הרבה אחרים את המגוון העצום של התקופה הזו בכלל ושל שנת 1969 בפרט.
אז הנה הזדמנות להכיר אמן נהדר בפעם הראשונה…
לילה טוב מקולומבוס…

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0