מורדי: אם תשאלו כ

מורדי: אם תשאלו כל אוסטרלי מי הלהקה הלאומית של היבשת, תקבלו תמיד תשובה זהה: AC/DC. להקת הרוק הכבד שהחלה את דרכה אי שם בשנת 73 הפכה לאבן דרך בהיסטוריה של הרוקנרול.
את האנרגיות הגבוהות והסאונד הייחודי והפשוט כל-כך מזהים תוך רגע, ויש עוד משהו שאי-אפשר לטעות בו – השירה העוצמתית של בון סקוט. מי שנחשב עד היום לפרפורמר הגדול ביותר שעולם המטאל ראה הצטרף אל האחים יאנג בשנת 74, כשהוא בן 28. לא ילד מצד אחד, מצד שני בהחלט עם כוחו במותניו. השילוב הקטלני בין האחים לסקוט הניב מספר לא מבוטל של אלבומים מצליחים, והזניק את AC/DC למעמד של אלילים ביבשת המרוחקת (ובעולם כולו).

ההגשה המתגרה וכמויות הסקס אפיל האדירות של סקוט מיצבו את AC/DC לא רק כפצצת רוק אלא גם, ואולי בעיקר, כשואו אדיר. Highway To Hell, אחד האלבומים הקלאסיים שלהם, יצא בשנת 79 וזיכה את הלהקה בהצלחה הגדולה ביותר שהם ידעו עד אז. להיטים כמו Touch Too Much, Walk All Over You וכמובן שיר הנושא הפכו להמנון. ודווקא אז, בשיא ההצלחה, זה קרה. ב-15 במאי 1980 סקוט יצא לעוד ערב של שתייה במועדון בלונדון. כיאה לכוכב רוק הוא מחץ את הראש לחלוטין, רק שהפעם הוא הגזים. שיכור גמור הוא נכנס לישון בתוך מכונית ויום למחרת נמצא ע"י חבר כשהוא ללא רוח חיים. סיבת המוות הרשמית: הרעלת אלכוהול.

חמישה חודשים בלבד לאחר מכן יצא Back In Black, אלבום שהלהקה (מחוזקת בסולן החדש בריאן ג'ונסון) הקליטה לזכרו ומכיל 2 שירים שסקוט הספיק להשתתף ביצירתם לפני שמת: "Have a Drink On Me" ו "Let Me Put My Love Into You".
אי-אפשר לדעת מה היה קורה אילו סקוט היה שורד את אותו היום. אולי הלהקה היתה מצליחה אפילו יותר, אולי לא. מה שבטוח זה שהתקופה של סקוט עם AC/DC היתה סוערת, ולמרות הסוף הטראגי שלה, אנחנו נשארנו עם לא מעט חומר להתענג עליו. הנה דוגמה…

פוסט הבא
פוסט קודם

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0