ערן: בבלוז, איכשה

ערן: בבלוז, איכשהו, תמיד יוצא בסוף שהגבר הוא הקורבן. לא משנה מה הוא עשה – שתה יותר מדי, הפסיד את כל הכסף שלו, בגד בבחורה שלו – בסוף הוא תמיד יצליח להפוך את העניינים כך שהאישה תהיה המרושעת שעשתה לו את כל זה, והוא יהיה המסכן ביש המזל שבכלל לא מבין איך הוא נקלע למצב הזה.

מבחינה מוזיקלית הוא אמנם הוסיף לבלוז השחור כמה שכבות משמעותיות, ביניהן כלי נשיפה, גיטרה חשמלית דומיננטית, קלידים ושירה גבוהה ומלאת התכוונות, אבל נושאי השירים של ג'ון מאייל, אבי הבלוז הבריטי, לא שונים בהרבה מאלו של אבותיו הרוחניים בלואיזיאנה ובטקסס. ב-1968 חבר אליו פיטר גרין כמחליפו של קלפטון ויחד הם הוציאו את האלבום "A Hard Road" (מישהו אמר מסכנות?), שבתוכו גם It's Over – שיר על פרידה מבחורה ועל האופן המתעתע שבו יום אחד אתה מאוהב עד מעל לראש, ורגע אחד לאחר מכן נשאר לתהות בינך לבין עצמך מה לעזאזל השתבש ומה תעשה עם עצמך עכשיו.
לילה טוב מקולומבוס…