איתן: 1967 השליכה ע

איתן: 1967 השליכה עלינו כידוע ארסנל כבד של אלבומי מפתח בהתפתחות הרוק, הפסיכדליה וכו'. מסרג'נט פפר, דרך הדורס, פינק פלויד הראשון, ג'פרסון, וולווט, הנדריקס ואפשר להמשיך עוד הרבה. במבט חטוף, ניתן גם להצביע על כל שחלק גדול מהם היו אלבומי בכורה. זאת אומרת שכל יומיים בערך הגיח לו הדבר הגדול הבא. הלהקה החדשה שכובשת את המצעדים עם הסאונד הכי עדכני, המופע הכי שווה, הגיטריסט החדש הכי טוב בעולם.
בתוך כל זה תחשבו על חובב המוזיקה "האומלל" שישב מול מקלט הרדיו, הטלוויזיה, או הפטיפון, ועוד לא עיכל את מפץ הצלילים האדיר שנשמע מאותו הרדיו שעד לפני שנה-שנתיים דיבר בשפה כל-כך שונה וניגן בקצב אחר לגמרי.

וכאילו שלא די לאותו אומלל בעומס הזה, הנה הוא צריך להתמודד עכשיו עם להקה חדשה שצצה לה מהעיר קנטרברי בדרום-מזרח אנגליה, להקה שעדיין לא הוציאה תקליט ראשון וכבר נדמה ששמה לה למטרה לקחת את האוזן האנושית לטיול מופרע באזורים שלא ידעה על קיומם, עם אילתורי ג'אז חופשי שמתרווחים להם בחוצפה חיובית בינות צלילי רוק, עם נגינה מהירה ומסובכת ומתופף/זמר ששר מוזר לאללה.
ולא רק שהמוזיקה מסריטה ומעוררת הזיות, שימו לב גם להופעה הוויזואלית. תסתכלו עליהם. כל אחד נראה כאילו הוא נחת מעשור אחר בזמן, או שמא מכוכב אחר בכלל. איפור שימצא את דרכו לארון התמרוקים של בואי רק בעוד כמה שנים טובות, והכפכפים האלה בצבע כסף (WTF?!). כאילו הם אומרים למאזין האומלל: חשבת שהשנה הזאת הייתה מהפכנית? חכה חכה מה מצפה לך בהמשך.
זה מתוך הופעה בטלוויזיה הצרפתית ב-67'. שנה לאחר מכן הם כבר שחררו את אלבום הבכורה שלהם…

בוקר טוב מקולומבוס

פוסט קודם

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0