מורדי בדרך כלל בא לנו ברע, הפעם הוא בא ברע גם לעצמו ואפילו בסטייל. והיום, פוסט מעולה עם מוזיקה מצויינת פלוס וידוי מצמרר. חובה לקרוא…
מורדי:
אני יושב על הבר עם שמלת מיני, יונק מהסיגריה בזמן שהרגליים שלי זוכות למשב רוח רענן שבלתי אפשרי לזכות לו
כל זמן שלובשים מכנסיים כמו שאר זכרי העולם, ולא, ובכן… שמלה.
זה נשמע כמו התחלה של סיפור גרוע במיוחד, והוא באמת אחד כזה. אז למה אני משתף אתכם בטרגדיה הזאת?
בגלל הדרך שבה שוכנעתי לעשות את זה. אם אני זוכר נכון, נכנעתי כשחבר אמר לי משהו בסגנון של "מה תזכור כשתהיה זקן?" אז הסכמתי, כי זו אמת ידועה שזכרונות יפים שאי-אפשר לקלקל הם אחת מהנאות החיים.
אחרי הכל, בגיל 90 אני אוכל לספר לנכדים שלי שסבא שלהם היה דפקט וזה כבר משהו, לא?

אני חושב שזו הסיבה שאמנים מתים זוכים פעמים רבות לאהדה גדולה – פשוט מפני שאי-אפשר לקלקל אותם. הם לא יזדקנו,
יהפכו לפאתטים, יתחילו פתאום לעשות חרא של מוזיקה. לא, הם ישארו בשיא התהילה שלהם לעד, ממש כמו זיכרון טוב שאנחנו שומרים אצלנו ושולפים בכל פעם שנדרשת זריקת עידוד.
בתור חובב פסיכדליה עזובה בפרט וחומרים אזוטריים בכלל, זכיתי להיתקל בלא מעט להקות ושועלים בודדים שיצרו אלבום אחד ונעלמו, מותירים אחריהם מסמך בלתי ניתן לשינוי.
Morning way מ-1970 של הצמד Trader horne הוא אלבום שמייצג זכרון של יופי, טוהר, של פולק בריטי במיטבו, ובנוסף לזה
טומן בחובו רשת מסועפת של תולדות המוזיקה המודרנית של בריטניה.

Trader horne הם John McAuley, נגן מולטי אינסטרומנטס שהיה חלק מלהקת Them האירית (יחד עם ואן מוריסון), ו- Judy Dyble,
סולנית Fairport convention הראשונה שהוחלפה על ידי המלכה האם, סנדי דני.
אחרי שעזבה את פיירפורט קונבנשן הצטרפה ג'ודי יחד עם החבר, אחד יאן מקדונלד להרכב Giles, Giles and fripp, אותו הרכב שהיווה את הבסיס להיווצרות קינג קרימזון תקופה קצרה לאחר מכן. כשמערכת היחסים שלהם הסתיימה עזבה ג'ודי את הלהקה ושכרה דירה יחד עם ג'ון ושותף שלישי, פיט סירס. השלושה תכננו לחבור יחדיו ולהקים להקה משלהם כשלפתע סירס בחר לטוס לארצות הברית כדי להתחיל מסע שיסתיים כחלק מג'פרסון סטארשיפ והוט טונה.
אז השלישיה הפכה לצמד, מה שלא מנע מהם לממש את החזון, להקים צמד ולבחור את השם Trader horne כמחווה לאמא של
הדי ג'יי האגדי ג'ון פיל מהביביסי (Trader היה הכינוי שלה ו-Horne היה השם משפחה).

ב-Morning way, האלבום היחיד שהלהקה הקליטה אי-פעם, אפשר לשמוע את הקול המלאכי של ג'ודי נמס בתוך קדירת האינסטרומנטים של ג'ון, משתלב באופן כמעט פלאי עם החליל הרך ויוצר הרמוניה יפהפיה גם עם השירה הנינוחה והבלתי מתלהמת שלו.
כשסוף סוף Trader horne זכו לקצת הכרה והצלחה הם הוזמנו להופיע בפסטיבל בניוקאסל, אבל דווקא אז החליטה ג'ודי לפרק את החבילה ובמקומם הופיעו Mungo jerry שקולומבוס הזכיר התחילת השבוע.
הסיפור שלהם מורכב מהתנגשות בין שני יחידים מוכשרים בצורה מפלצתית ששילבו כוחות בזמן ומקום מסוים וזה הכל, אבל האלבום שנוצר כתוצאה מכך עדיין חי ובועט, ולנו נשאר רק להתענג עליו.

האלבום המלא:

פוסט הבא
פוסט קודם

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0