שבוע 23- שבוע פנינים נשכחות בקולומבוס

פוסט ראשון לשבוע "פנינים נשכחות" ובו תומר כותב לנו על אחת הפנינים שמעטרות את הספרייה האישית שלו… תומר: בזמן שכל כך הרבה אמנים נכנסים "להיכל התהילה" תמיד
יהיו את "האחרים", אלו שנשכחו, שדפי ההיסטוריה דילגו מעליהם. ושם, דווקא שם, נמצאת "ה"-מוזיקה. הדברים שגורמים לך להגיד "שיט, איזה כיף! איזה יופי!"
ביל פיי הוא אחד מאלה.אחד הסודות השמורים של הפולק הבריטי לדורותיו. אחד שגורם לך לעצור ולהקשיב(לפחות לי).
פיי הוציא בשנת 71' שני אלבומים יפהפיים של מוזיקה עצובה, רדופה, כואבת. אבל באותו זמן שזור בתוכה חוט של תקווה.
שני האלבומים היו קשים כנראה לעיכול עבור הקהל הרחב, וחברת התקליטים שלו החליטה לא להמשיך את ההתקשרות.
פיי עבר כמה שנים קשות, אבל לקראת סוף שנות ה-70 חזר לאולפן להקליט אלבום חדש. אף חברת תקליטים לא עטה על המציאה והאלבום נדחק לבוידעם ל-25 שנים!
האלבום הוקלט בין השנים 1978-1981 ושוחרר לראשונה ב-2005 כשלמזלנו, בעלי לייבל קטן(Durtro Jnana) שמעו קטעים ישנים של פיי.
יש משהו באלבום הזה, משהו לא גמור, מהסס שגורם לו להיות כל כך טוב. האלבום מתאר חוויה חדשה של היוצר- השלווה והבגרות של "Strange Stairway" כל כך אמינה שהציפייה לשאר האלבום גורמת לרייר. "Spiritual Mansions" מציג לנו את אחת ממלודיות הפסנתר היפהפיות והמעודנות ששמעתי.
בנוסף לזה, אנו מקבלים גם גירסא מחודשת של "Goodnight Stan" שהופיע באלבום הבכורה שלו. השיר שנושא את שם האלבום מוצג כשיר הלל מינימליסטי וסוחף את המאזין יותר ויותר.
לפתע פתאום ומשום מקום האלבום נחצה לקטעים שנשמעים כקטעי דמו לא גמורים, קטעים שלא היו נכנסים "למאסטר", ויש לנו לא פחות מ-9 כאלה. הצצה לתהליך העבודה של פיי.
כל אחד מהקטעים משמש תפקיד חשוב באלבום ובאמירה שלו. החזרה "לנורמליות" של האלבום מגיעה בצורה מדהימה עם השיר "Life", שבו חוזר פיי על השאלה,"who are we?, who are we?
ומרמז שהחוויה מתחילה להגיע לקיצה. מכאן והלאה ניתן לחוש שוב ושוב בבגרות ובאינטיליגציה שקיימת באלבום הזה.
השיתוף של היוצר עם המאזין, החשיפה האינטימית הזאת נעשית
בצורה כנה ומסקרנת. ביל פיי עובר בגרות מוזיקלית ונפשית מאז אלבומו הראשון ומורגשת התרוממות והתעוררות רוחנית מאז אלבום הבכורה, בטקסטים ובעיבודים המורכבים.
האמן הזה, שלא נופל מניק דרייק, ברט יאנש ושאר נפילי התקופה, גורם לי כל פעם לחייך ולשמוח על הפנינה הנשכחת שלי . תבלו…

 

 

 

תגובות

וורדפרס: 0
DISQUS: 0