שבוע 7- קולומבוס מגלה את קנדה

סוף סוף תומר עולה לסיפון ומחמם אותנו עם פוסט נהדר. תומר: ישבתי בבית והסערה שמשתוללת בחוץ הזכירה לי את השיר היפהפה הזה של פטריק ווטסון מתוך האלבום השני (והראשון שהופץ מחוץ לקנדה) המעולה שלו "Close To Paradise". ווטסון, במקור ממונטריאול, למד כבר כילד לנגן על פסנתר קלאסי וג'אז. מאז ועד האלבום הראשון שלו הוא הספיק לחקור את האמביינט, האלקטרוניקה ואפילו סקא לפני שמצא את הסגנון הכל כך ייחודי שלו. ב-2007 הוא נבחר לאמן האינדי הטוב בקנדה ומאז הוא מנפק לנו עוד ועוד סיבות לבחירה המוצדקת. האלבום הנהדר הזה זורק את המאזין למקום של שלווה ביחד עם פחד ממשהו לא ידוע, סכיזופרניה קלה מתובלת בשלוות נפש. קולו המיוחד גורם לך לקבל צמרמורת של הקלה בים של פחדים. העיבודים המרתקים שלו מצליחים לשלב בין השפעות פינק פלויד לווילקו וקולו המדהים לא נופל מג׳ף באקלי וטום יורק. מאז הוא הוציא אלבום נוסף שנקרא ״Wooden Arms", בו הקרקסיות המדהימה כל כך מזכירה את טום וויטס ומכה בך שוב שוב ואתה פשוט מתמכר לכאב ורוצה עוד. מה שנשאר לנו לעשות זה להסתכל החוצה, להקשיב לשיר המדהים הזה (ואח"כ לאלבום בשלמותו) ולהודות שעדיין קיימים יוצרים כאלו מעולים.

 

תגובות

וורדפרס: 1
  • comment-avatar

    […] פטריק ווטסון שמעתי לראשונה כאן, על סיפון הספינה, בשבוע השביעי להפלגתה. מאז ווטסון […]

  • DISQUS: 0